האפיפיור בתפילת המלאך: למצוא את אלוהים זה למצוא את האהבה
בדבריו במהלך תפילת המלאך ביום א' השני של הזמן הרגיל בליטורגיה הקתולית, האפיפיור דיבר על המקרא מספר הבשורה שבו ישוע פוגש לראשונה את שליחיו. בדבריו, האב הקדוש הזכיר למאמינים את המפגש, שהתרחש על גדות נהר הירדן מיד לאחר טבילתו של ישוע. יוחנן המטביל עצמו "מצביע על המשיח עבור השניים במילים הללו: 'הנה שה האלוהים!'". השניים בוטחים בעדותו של המטביל והולכים בעקבותיו של ישוע. הוא מבחין בכך ושואל את התלמידים את מי הם מחפשים. כשהם שואלים אותו כתשובה היכן הוא עצמו נשאר ללון, הוא משיב בקריאה – "בואו וראו'".
האב הקדוש אמר למאמינים שתשובתו של ישוע היא "הזמנה למפגש". השניים הולכים אחריו ונשארים עמו עד לשעות הערב. "לא קשה לדמיין אותם יושבים ושואלים אותו שאלות ובראש ובראשונה מקשיבים לו, חשים שליבם בוער בקרבם עוד ועוד כשהאדון מדבר", אמר. האפיפיור הדגיש שלמרות שהשעה שעת ערב, "פתאום הם מגלים שהאור שרק אלוהים יכול להעניק מתפוצץ וגועש בקרבם". כשהם עוזבים וחוזרים לאחיהם, השמחה הזאת, האור הזה, עולה על גדותיו כנהר גועש. אחד מהשניים, אנדרי, אומר לאחיו, שמעון, שאותו ישוע יכנה כיפא, "מצאנו את המשיח".
"הבה נעצור לרגע באותה חווית מפגש עם המשיח, שקורא לנו להישאר עמו", אמר האב הקדוש. הוא הסביר: "כל קריאה של אלוהים היא יוזמה שנובעת מאהבתו".
מדובר, אם כן, ב-"דרכים שונות להגשים את התוכנית של אלוהים לכל אחד ואחת מאתנו; זוהי תמיד תכנית של אהבה". "השמחה הגדולה ביותר עבור כל מאמין", הדגיש, היא להגיב לקריאה, "להציע את כל כולך לשירות האלוהים והאחים והאחיות".
בסוף דבריו, האב הקדוש ציין שהתגובה שלנו לקריאה של האדון "שמגיעה אלינו באלף דרכים", יכולה להיות "דחייה" ולעתים "פחד". "אך קריאתו של אלוהים היא אהבה ויש להגיב אליה אך ורק באהבה", אמר. "תחילה יש מפגש, או יותר נכון – ישנו מפגש עם ישוע שמדבר אתנו על האב, הוא מודיע לנו את אהבתו. אז, יעלה בנו רצון פנימי להעביר זאת הלאה לאחרים שאנחנו אוהבים: 'פגשתי באהבה', 'מצאתי את משמעות החיים'. או במילה אחת: 'מצאתי את אלוהים'".
לבסוף, לפני אמירת תפילת המלאך, האפיפיור פרנציסקוס התפלל שמרים הבתולה "תעזור לנו לחיות את חיינו כשיר הלל לאלוהים בתגובה לקריאתו ובהגשמה צנועה ומלאת שמחה של רצונו".
