האפיפיור בקבלת הקהל: אנחנו פוגשים את אלוהים בתפילה, ב-"היום" של חיינו.
בקבלת הקהל השבועית שלו, האפיפיור דיבר על כך שהתפילה הנוצרית "מעוגנת" בליטורגיה. לדבריו, התפילה יוצאת מהליטורגיה אל חיי היומיום: אל הרחוב, אל המשרד ואל התחבורה הציבורית. "למעשה, כך הכול הופך לחלק מהשיחה הזו עם אלוהים", מהתפילה. "כל שמחה הופכת לסיבה להודות לו, כל ניסיון הוא הזדמנות לבקש עזרה", אמר. "התפילה חייה תמיד בחיינו, כמו גחלים לוחשות [...] גם אם הפה לא מדבר, הלב מדבר".
לדברי האב הקדוש, כל מחשבה, גם היומיומית ביותר, יכולה להיות ספוגה בתפילה "שמאירה כמה צעדים לפנינו ואז פותחת בפנינו מציאות חדש שקודמת לב ומתעלה עליה". "התפילה הנוצרית מעניקה ללב האנושי תקווה איתנה". כך, "אלוהים יכול להפוך לטובה כל חוויה שבה ניגע במהלך מסענו".
להתפלל בהווה – להתפלל היום
בעניין הזה, האפיפיור ציטט את הקטכיזם של הכנסייה הקתולית שאומר "עלינו ללמוד להתפלל ברגעים מסוימים בכך שנשמע את דבר האדון ונשתתף ברז הפסחא שלו, אך רוחו מוענקת לנו בכל עת, במאורעות של כל יום, כדי לגרום לתפילה לנבוע מקרבנו". "הזמן הוא בידי האב", אומר הקטכיזם ומדגיש – "אנחנו פוגשים אותו בהווה, לא אתמול או מחר – היום". האפיפיור ציין שיש מי שמביטים אל העתיד מבלי לקבל את הווה כפי שהוא נכון לעכשיו. אלו הם חיים אשלייתיים.
התפילה משנה אותנו
האפיפיור המשיך ואמר שהתפילה משנה את הווה שאנחנו חיים לרגע של חסד. התפילה "מרגיעה כעס, מזינה אהבה, מגדילה אושר ומעניקה כוח לסלוח". החסד חיי ופועל בנו: הבעיות שעמן אנחנו מתמודדים כבר לא נתפסות כמחסומים בדרך אל האושר, אלא קריאות מאלוהים, הזדמנויות לפגוש אותו. "כשאתה חושב מחשבה כעוסה או אומללה שמביעה עמה מרירות", קרא האפיפיור, "עליך לעצור ולפנות לאלוהים. האדון, שנמצא שם, ישמיע לך את המילה הנכונה ואת העצה שאתה זקוק לה כדי להתקדם ללא מרירות שלילית. כשהאדון מלווה מישהי, היא מרגישה אמיצה יותר, חופשיה יותר וגם שמחה יותר".
עבור להתפלל?
האב הקדוש קורא לנוצרים להתפלל תמיד, לא רק עבור היקרים לנו, אלא עבור כולם, אפילו עבור אלו שאיננו מכירים. "הבה נתפלל אפילו עבור אויבנו, כפי שהכתובים מזמינים אותנו לא פעם לעשות", אמר והוסיף: "התפילה מובילה אותנו אל עבר אהבה שופעת".
האפיפיור הזמין את המאמינים להתפלל למען העצובים, למען אלו שבוכים בבדידות ובייאוש, תוהים האם נותר עוד מישהו שאוהב אותם. תפילתו של הנוצרי, אמר, עושה ניסים ונפלאות בכך שהיא מנכיחה את החמלה של המשיח כלפי העניים. הרי, ישוע הוא זה שהביט בחמלה אדירה על הקהל העייף והאבוד, שהיו כצאן שאין להם רועה. זהו הסגנון של אלוהים, אופן פעולתו בעולם.
כולנו חוטאים – אהובי אלוהים
האפיפיור המשיך והסביר שהתפילה עוזרת לנו לאהוב אחרים, למרות הטעויות והחטאים שלהם. התפילה מזכירה לנו שהאדם תמיד חשוב יותר מסך פעולותיו. זה מה שישוע עשה – הוא לא שפט את העולם, אלא הושיע אותו. "עלינו לאהוב כל אדם", המשיך, "ולהזכיר לעצמנו שכולנו חוטאים ובה בעת אהובים – כל אחד ואחת – על ידי האלוהים". רק כך "נוכל לגלות שכל יום וכל דבר מכילים בקרבם רסיס מרז האלוהים".
מלכות האלוהים
הקטכיזם ממשיך ואומר ש-"ראוי ונכון להתפלל לכך שבוא מלכות הצדק והשלום ישפיע על מהלך ההיסטוריה". אבל, כדי שזה יקרה, "חשוב להביא את עזרתה של התפילה למצבים היומיום הצנועים. כל צורותיה של התפילה יכולות להיות השמרים שאליהם האדון משווה את המלכות".
האפיפיור סיים את דבריו באומרו שאמנם אנחנו יצורים חלשים, אך יש לנו יכולת להתפלל. זהו הכבוד הגדול ביותר שלו זכינו ומקור הכוח העיקרי שלנו. "התפללו בכל רגע ורגע ובכל מצב מכיוון שהאדון קרוב!", אמר. "וכשהתפילה נאמר כלבבו של ישוע, התפילה פועלת ניסים ונפלאות".
