האפיפיור ביום א' של הלולבים: בקשו את חסד התדהמה
זה השנה השנייה ברציפות, האב הקדוש פרנציסקוס ערך את טקסי יום ראשון של הלולבים בתוך בזיליקת פטרוס הקדוש בנוכחות קהל מצומצם וזאת בשל מגבלות ההתקהלות שמוטלות ברחבי איטליה והוותיקן. מיליונים הצטרפו לטקסים במגוון רחב של אמצעי תקשורת: רשתות חברתיות, רדיו וטלוויזיה.
מההערצה לתדהמה
בדרשתו לכבוד החג, האפיפיור התמקד בתחושת התדהמה שמוזכרת בליטורגיה של היום ולאורך כל השבוע הגדול. זוהי התדהמה שמלווה אותנו כל הדרך מקבלת פניו של ישוע בשערי ירושלים ועד למותו של ישוע על הצלב. אנחנו שומעים את צעקות ה-"הושענא" של ההמונים ומספר ימים לאחר מכן את ה-"צלוב אותו". לדברי האפיפיור, הניגוד שבין הקריאות מייצג מציאות שבה ההמון אמנם העריץ את ישוע, אבל הוא לא הוכה בתדהמה. הם לא הרשו לעצמם להיות מוכים בתדהמה. לדברי האפיפיור, מדובר בשתי רגשות שונים: הערצה "יכולה להיות ארצית", מכיוון שהיא הולכת בעקבות האהבות והציפיות האישיות שלנו, בעוד שתדהמה נותרת תמיד פתוחה לפלא של הזולת ולחדש שהוא מביא עמו. כך, החיים שלנו יכולים להשתנות מן הקצה אל הקצה. אנחנו חייבים ללכת אל מעבר להערצה אל ישוע, וכך "ללכת בעקבותיו, לאפשר לו לאתגר אותנו; לעבור מהערצה לתדהמה".
פאר שבהשפלה
האדון והפסחא שלנו מדהימים אותנו, מכיוון שהוא מתפאר בכבודו דרך ההשפלה, ציין האב הקדוש. הוא מנצח "בכך שהוא מקבל את הסבל והייסורים, דברים שאנחנו, בניסיוננו לזכות בהערצה ובהצלחה, נעדיף להימנע מהם". ישוע עשה זאת בעבורנו, הוא ירד אל מעמקי החוויה האנושית, הקיום והחולשה האנושיים "כדי להתקרב אלינו וכדי לא לעזוב אותנו בסבלנו ובמותנו", אמר, "כדי לגאול אותנו, להושיע אותנו". כך, האדון "גאל ושינה" את המאבקים והעימותים העמוקים ביותר שלנו. "אלוהים מנצח, אבל זר הניצחון עובר דרך עץ הצלב".
בקשו את חסד התדהמה
אמונה שלא חווה תדהמה יכולה לאבד את טעמה, ציין האפיפיור. ולכן, המשיך, עלינו להשתדל להיות "המומים ומוכים תדהמה" נוכח אהבתו של ישוע, שממשיכה להביא מחילה ולאפשר התחלות חדשות. האפיפיור הזמין את כולם "לשאת עיניים אל הצלב כדי לקבל את חסד התדהמה", להתרגש מאהבתו האינסופית של אלוהים לשחרר את החרטות והאכזבות שעשויות למנוע מאתנו חוויה שכזו.
האדון, כמה אתה אוהב אותי!
"הבה נוכה תדהמה מישוע כדי שנוכל לשוב ולחיות", אמר. האב הקדוש הדגיש שאנחנו יכולים להבין עד כמה ישוע אוהב אותנו אם נביט אל הצלב. חסד התדהמה מסייע לנו להבין שבכך שאנו מקבלים את הדחוי והמודר, "אנחנו אוהבים את ישוע, שכן שם הוא נמצא: באחים ובאחיות הקטנים ביותר שלנו, בדחויים ובמודרים".
אכן האיש הזה היה בן האלוהים!
קריאתו של שר המאה הרומי למראה מותו של ישוע,"אכן האיש הזה היה בן האלוהים!", היא עדות עוצמתית לתדהמה שמכה באדם כשהוא מביט בנדיבות ובאהבה חסרות התקדים של ישוע, אמר האפיפיור. ספרי הבשורה מספרים על אחרים שהעריצו את ישוע בעבור ניסיו או פועלו, אך המשיח השתיק אותם, מכיוון שהייתה בכך סכנה: לקבל על עצמנו תפיסה על פיה את אלוהים יש להעריץ בשל כוחו וגבורתו. על התפישה הזו להתעדכן למרגלות הצלב, שכן שם "אלוהים התגלה וגילה שהוא מולך אך ורק באמצעות כוחה הבלתי-חמוש והפורק-מכל-נשק של האהבה". לכן, היום, סיכם האב הקדוש, "הבה נתמלא תדהמה בשעה שאנחנו מביטים באדון הצלוב. הלוואי שגם אנחנו נאמר – 'אתה באמת בן האלוהים. אתה אלוהיי'".
