סיכום היום השני לביקור האפיפיור בבחריין
מאת כתב הוותיקן ניוז
ביום שישי, השני לביקורו של פרנציסקוס בממלכת בחריין. השתתף האפיפיור בכמה אירועים ובהם – סגירת מושב ״פורום בחריין לדיאלוג: מזרח למערב למען הדו-קיום״, מפגש פרטי עם האימאם הגדול של אל-זאהר ופגישה עם מועצת הזקנים המוסלמית וכן מפגש אקומני ותפילה למען השלום בקתדרלת גבירתנו של ערב.
פורום בחריין לדיאלוג
ביום שישי בבוקר, לאחר סעודת האדון, נפגש האפיפיור בקצרה במעון בו הוא מתאכסן, עם כבוד השיח׳ נהיאן בין מובראק אל נהיאן, שר הסובלנות באיחוד האמירויות, כבוד נשיא טטרסטן, רוסטם מיניכנוב וזוכה פרס נובל לשלום (2014) מר קאילש סאטיארת'י.
בתום המפגש פניו של האב הקדוש פנו לכיכר אל-פידה, בקרבת הארמון המלכותי סאחיר לשם נעילת ״פורום בחריין לדיאלוג: מזרח למערב למען הדו-קיום״.
להלן עקרי דבריו של האפיפיור:
בדברי הברכה והתודה שנשא התייחס האפיפיור לשם הממלכה המארחת את האירוע: בחריין, שמשמעותו בערבית – ״שני ימים״. לכך אמר פרנציסקוס, יש משמעות כיוון שהים מחבר ומפגיש ארצות ועמים והוא הזכיר פתגם עתיק ״את שהפרידה האדמה, יחבר הים״. ״כדור הארץ שלנו, בהביטו בו מלמעלה, נראה. כים כחול רחב ידיים המחבר בין גדות שונות. ממבט זה של השמיים, אנו נזכרים שאנחנו משפחה אחת: לא איים, אלא ארכיפלג אחד גדול.״ ומתוך דימוי זה של העולם כארכיפלג ומבט על בחריין, שהיא בעצמה ארכיפלג של למעלה מ-30 איים, הביט האפיפיור על המציאות האנושית בה נושבות רוחות המלחמה, שתי מלחמות עולם, מלחמה קרה ועדיין הגלים הסוערים מסכנים את כולנו.
פרנציסקוס קונן על כך המשך השימוש בנשק, הזורע מוות ושנאה. הוא הזהיר מפני התוצאות המרות: ״אם נמשיך להתמקד במשבר במקום בהבנה״, ו״נתמיד בכפיית המודלים והחזונות הרודניים, האימפריאליסטיים, הלאומיים והפופוליסטיים שלנו בעקשנות״.
האב הקדוש פנה אל כל מנהיגי הדת והפציר בהם להתחייב למתן דוגמה אישית טובה ואמר: ״יש לנו תפקיד ספציפי״, ״חובתנו היא לעודד ולסייע למשפחתנו האנושית״.
בהמשך התייחס האפיפיור לסוגיית חופש הדת, והתייחסו להצהרת ממלכת בחריין, המתייחסת לחופש הבחירה כמתנת האלוהים, אמר שכפיית הדת אינה יכולה להביא אדם למערת יחסים משמעותית עם אלוהים. פרנציסקוס חידד את הנקודה בהתייחסו לחופש הפולחן ואמר שהוא אינו מספק וציין שלא רק החברה, אלא גם הדתות נקראות לבחינה עצמית בנושא.
בהתייחסו לסוגיית החינוך, אמר האפיפיור: ש״כאשר אין הזדמנויות לחינוך, הקיצוניות צומחת ופונדמנטליזם משתרש״ וקבע שהבורות היא אוייב השלום. מתוך דברים אלו הדגיש האפיפיור את הצורך הדחוף להכרה באופן פומבי בזכותן של נשים לחינוך, תעסוקה ולזכויות אזרחיות ופוליטיות. הוא קרא לשמור על ״זכויות היסוד של הילדים״- לגדול, לרכוש השכלה, לקבל עזרה וסיוע, לא לרעוב ולא לסבול מאלימות. בנוסף התייחס האפיפיור לסוגיית החינוך לאזרחות והחיים בקהילה, תוך מתן כבוד אחד לשני ולחוק.
״לא מספיק להכריז שהדת היא שלום״, אמר האפיפיור בהתייחסו פעם נוספת לסוגיית האלימות. ״עלינו לגנות ולבודד את מי שמבצע אלימות בשמה. לא מספיק להתרחק מחוסר סובלנות ומקיצוניות. עלינו להתנגד לו״. כך קבע.
האפיפיור פרנציסקוס סיכם את דבריו בעודדו לפעול ולעשות מאמץ לסיוע לאנושות ה"פצועה ולמודת הסבל".
כך, אמר האב הקדוש, "נקבל אל עולמנו את ברכת אל עליון".
מפגש עם מועצת הזקנים המוסלמית
בשעות אחה״צ נפגש האפיפיור עם כבוד הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול, ברתולמאוס. אח״כ נפגש באופן פרטי עם האימאם הגדול של אל-זהאר, כשבתום הפגישה נסעו השניים למפגש עם מועצת הזקנים המוסלמית במסגד של הארמון המלכותי סאחיר.
עם הגעתם, האפיפיור והאימאם הגדול מאל-אזהר התקבלו בכניסה למסגד על ידי נשיא המועצה העליונה לענייני אסלאם וחבר מועצת הזקנים המוסלמית ועל ידי המזכיר הכללי, חבר המועצה מוחמד עבדסלאם.
במסגד, לאחר החלפת דיברי נימוסין עם המשלחות, נקראו שני קטעים קצרים מהקוראן ומספר בראשית. לאחר מכן, לאחר מכן דיבר המזכיר הכללי של מועצת הזקנים המוסלמים, נציג משלחת הוותיקן, הקרדינל מיגל אנחל איוסו גיושו, M.C.C.J, העומד בראש הדיקסטריום לדיאלוג בין-דתי, ונציג מועצת הזקנים המוסלמית, ד"ר מוחמד קוראיש שיהאב והאימאם הגדול מאל-אזהר, ולבסוף פנה האפיפיור בדברים אל הנוכחים.
בדברים שנשא אמר האפיפיור ש״אלוהים הוא מקור השלום״ ושכזה ״לעולם אינו מביא למלחמה, לעולם אינו מסית לשנאה, לעולם אינו תומך באלימות״. למעשה, אנו, שמאמינים בו נקראים ״לקדם את השלום בכלים של שלום, כדוגמת המפגש, מו״מ סבלני ודו-שיח, אשר הם מהווים את החמצן של הדו-קיום השלו״. בפנייתו למועצה אמר ״אני באתי אליכם כמאמין באלוהים, כאח וכעולה לרגל למען השלום״ והוא הוסיף ״באתי אליכם על מנת שנוכל לצעוד יחדיו, על פי רוחו של פרנציסקוס מאסיזי, שאהב לומר: ׳בעודכם מבשרים על השלום בפיכם, וודאו ששלום רב יותר שורר בליבכם״.
תפילה אקומנית
בתום המפגש עם חברי מועצת הזקנים המוסלמית, המשיך האב הקדוש אל קתדרלת גבירתנו של ערב, לשם השתתפות בתפילה אקומנית ותפילה למען השלום. את פני האפיפיור קיבלו כבוד המונסניור פול הינדר, קפוצ׳יני, המנהל של הנציגות האפוסטולית לצפון ערב וכן כוהן הקהילה.
לאחר כניסתו לקתדרלה נפגש עם ילדים אשר מסרו לו פרחים, אותם הניח ליד דמות מרים העלמה המבורכת. לאחר תפילה שקטה, חתם האפיפיור על ספר הכבוד.
בהמשך, לאחר שברך את הנוכחים, ולאחר תפילה ומקראות, נשא האפיפיור דברים.
״פַּרְתִּים אֲנַחְנוּ וּמָדִים, עֵילָמִים וְתוֹשָׁבֵי אֲרַם נַהֲרַיִם, תּוֹשָׁבֵי יְהוּדָה וְקַפָּדוֹקְיָה וּפוֹנְטוֹס וְאַסְיָה, פְרִיגְיָה וְפַּמְפִילְיָה, מִצְרַיִם וּמְחוֹזוֹת לוּב הַסְּמוּכִים לְקִירֶנְיָה, תּוֹשָׁבֵי רוֹמָא הַמִּתְגּוֹרְרִים כָּאן, יְהוּדִים וְגֵרִים, כְּרֵתִיִּים וְעַרְבִים - וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָם מְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹתֵינוּ אֶת גְּדֻלּוֹת הָאֱלֹהִים!״. (מעשי השליחים ב, 9-11). עם ציטוט זה החל האפיפיור את הרהורו בנושא האחדות, שכן ״בירושלים, ביום השבועות, אף כי הגיעו ממקומות שונים, כולם הרגישו מאוחדים באותה הרוח [...]״.
״אחים, אחיות, הדבר נכון אף לנו ׳הֲרֵי בְּרוּחַ אַחַת הֻטְבַּלְנוּ כֻּלָּנוּ לְגוּף אֶחָד׳ (א קורינתים יב, 13). למרבה הצער עם חבורותינו, פצענו את גופו הקדוש של האדון, אבל רוח הקודש, המחברת את כל האיברים, גדולה יותר מכל חלוקות הבשר.״
בהמשך דבריו התייחס האפיפיור לנושא האחדות מתוך השוני והוא פנה בשאלה- כיצד למצוא ״מקום של מפגש״, ״חדר סעודה אחרונה רוחני״ של אחדותינו? ותשובתו היתה ״הלל לאדון, פעולה שנעשית בידי הרוח״. תפילת ההלל אינה מבודדת, אינו סוגרת אותנו תוך עצמנו ובצרכים שלנו, אלא נכנסת לליבו של האב ובכך מחברת את כל האחים והאחיות״.
לסיכום הזמין אותנו האפיפיור להפקיד בתפילה את מסענו המשותף בידי האדון ולבקש להימלא ברוח הקודש, את חג השבועות המחודש שייתן מבט חדש ויחיש את הצעדים לקראת דרך האחדות והשלום.
