ביקור אפוסטולי בהונגריה – תקציר היום השני
וותיקן ניוז
את בוקרו של היום השני לביקור האפוסטולי בהונגריה, פתח האפיפיור בעריכת סעודת האדון באופן פרטי ובשעה 8:30 בבוקר, יצא מבית הנונציאטורה, על מנת להתחיל את פגישותיו.
ביקור פרטי בבית לילדים עיוורים
עם הגיעו של האב הקדוש למוסד ע״ש לזלו בטיאני סטרטמן המבורך, המוקדש לילדים עיוורים, הוא התקבל בידי המנהל, גיאורגי אינוטאי, אשר הראה לאפיפיור את המוסד.
לאחר מילות ברכה מצד מנהל המוסד, שרו וניגנו הילדים עבור האפיפיור.
בדברים שנשא האפיפיור הוא הודה לכולם על קבלת הפנים. באופן מיוחד הודה האפיפיור למנהל על כך שבחר להתחיל את המפגש עם התפילה של פרנציסקוס הקדוש, כיוון שהקדוש מבקש בה את החסד שהיכן שחסר דבר מה, שהוא יוכל לעשות משהו. האב הקדוש הדגיש שתפילה זו היא לצעוד עם המציאות וזוהי הבשורה עצמה. ״ישוע בא על מנת לקחת את המציאות כפי שהיא ולשאת אותה קדימה״, כך אמר ובהמשך ציין ״זוהי דרך הבשורה, זוהי דרכו של ישוע״. ועל הבחירה במסר זה הוא הודה למנהל המוסד.
עם יציאתו של האב הקדוש מהמוסד ע״ש לזלו המבורך, בדרך למפגש הבא, כ-100 ילדים וצעירים המתינו לו וליוו אותו בתפילות ובשירים. האפיפיור עצר על מנת לברך אותם.
מפגש עם פליטים
עם הגיעו לכנסיית הקדושה אליזבת של הונגריה, הוא התקבל בברכה ע״י יו״ר קריטאס הונגריה וע״י הכוהן הממונה על הכנסייה.
600 איש המתינו לאפיפיור בתוך הכנסייה וכ-1000 נוספים מחוצה לה. לאחר מילות ברכה, נשמעו עדותיהם של 3 פליטים שנקלטו עם משפחותיהם בהונגריה.
בדברים שנשא האב הקדוש, התייחס למשבר ההומניטרי שפרץ מאז פלשה רוסיה לאוקראינה, לפני יותר משנה. למעלה משני מיליון אוקראינים עברו דרך הונגריה. כ-35,000 איש ביקשו מקלט זמני במדינה.
מסר האפיפיור היה פסטורלי בהזכירו לנוכחים שאל לנו לשכוח שהעני הוא בלב הבשורה.
״העני״, כך אמר, מהווה עבורנו אתגר גדול אשר מחייב אותנו ללכת מעבר ל״אגואיזם הרוחני״ אשר תפקידו לשמר את הרוגע הפנימי והשאננות.
״אמונה אמיתית היא מאתגרת, היא מסתכנת, היא מובילה אותנו למפגש עם העני ומתוך עדות חיים, מאפשרת לנו לדבר בשפת הצדקה״, אמר האפיפיור.
הצדקה, כך אמר האפיפיור בהמשך, היא הרבה יותר מסיוע חומרי וחברתי, היא קשורה לאדם כולו. "היא שואפת להעמיד מחדש אנשים על רגליהם עם אהבתו של ישוע: אהבה שעוזרת להם להחזיר את יופיים ואת כבודם".
ביקור בכנסייה היוונית-קתולית
התחנה הבאה ליום זה הייתה בכנסייה היוונית-קתולית, שם התקבל בברכה ע״י הארכיבישוף פטר פולופ קוציס, הארכיבישוף המטרופול של היידודורוג. במהלך הביקור התפלל האפיפיור ביחד עם הקהילה.
בתום הביקור חזר האפיפיור לנונציאטורה, שם נפגש עם המטרופוליט האורתודוקסי של בודפשט והונגריה, הבישוף הילריון, שעד לאחרונה היה ממונה על היחסים הבינ״ל מטעם הפטריארכיה של מוסקבה. מפגש זה היה בעל אופי פרטי ונמשך כ-20 דקות.
מפגש עם צעירים
אחה״צ יצא האפיפיור מהנוציאטורה בדרכו למרכז הספורט ״פאפ לזלו״ שבבודפשט, שם חיכו לו כ-12,000 צעירים.
מונסניור פרנץ פולנקי, הבישוף של דברצן-ניירגיהאזה, הממונה על הפעילויות עם הצעירים, הוא שקיבל את פני האפיפיור כשברקע נשמעה שירה של הצעירים.
לאחר מילות הברכה מהבישוף, מופע של ריקוד מסורתי ושמיעת עדות מארבעה צעירים, נשא האב הקדוש דברים אל הקהל.
במרכז המסר עמדה הפנייה לצעירים ״לכוון גבוה״ בחייהם ולהיות עם ישוע.
״ישוע לא רוצה שנהיה עצלנים שרובצים על הספה. הוא לא רוצה שנהיה שקטים וביישניים; במקום זאת, הוא רוצה שנחייה, שנהיה פעילים, שנהיה מוכנים לקחת אחריות. ישוע יסכים עם הפתגם שלכם, שאני מקווה שאני מבטא טוב: Aki mer az nyer (מי שמעז, זוכה בפרס)״, כך אמר.
איך לנצח בחיים? שאל האפיפיור וענה שבדיוק כמו בספורט, ישנם שני צעדים בסיסיים: הראשון הוא לכוון גבוה, תוך שימוש לטובה בכישרונות שלנו. ״אנו לא משיגים גדולה ע״י דריכה על אחרים, אלא על ידי שירות הזולת״, כך הדגיש. הצעד השני הוא להתאמן דרך דיאלוג עם ישוע, ״אשר הוא המאמן הטוב ביותר״ וזה ישוע שמזמין אותנו להיות שחקן קבוצתי, ולעולם לא שחקן בודד. בכנסייה, בקהילה, לחלוק את החוויות שלנו עם האחרים.
בסיכום דבריו הדגיש פרנציסקוס: ״כל אחת ואחד מכם יקר בעיני ישוע וגם בעיני!״ והוסיף ״זכרו שאף אחד לא יכול לקחת את מקומך בהיסטוריה של הכנסייה והעולם: אף אחד לא יכול לעשות את מה שרק אתה יכול.״