תפילת המלאך: כדוגמת ישוע אל לנו להתעייף מלזרוע טוב
מאת פרנצ'סקה מרלו
בתפילת המלאך של יום ראשון, פונה האפיפיור אל המאמינים שנאספו בכיכר פטרוס הקדוש ובדבריו מתייחס לבשורת היום, בה אנו שומעים את משל הזורע.
האפיפיור הסביר שלמרות שישוע מכיר את ״האדמה״ שלנו, לא נמאס לו מלסמוך על כך שנישא פירות רבים.
ישוע לא חדל מלזרוע
בהתייחסו למשל, האפיפיור פרנציסקוס התבונן בדימוי של זריעה, תוך התמקדות בחופש של כל אחד, לקבל או לא לקבל את ״דְּבַר הַמַּלְכוּת״ שהיא הזרע. פרנציסקוס הדגיש את ״העקשנות״ של ישוע בביטחון בכך ש-״האדמה״, ליבו של כל אדם, יכולה להיות פורה.
״לישוע, 'הזורע הטוב'״, אמר האפיפיור, ״לא נמאס מלזרוע אותו בנדיבות. הוא מכיר את אדמתנו. הוא יודע שאבנים של חוסר היציבות וקוצי רשעותנו יכולים לחנוק את הדבר, ובכל זאת הוא תמיד מקווה שנוכל לשאת פירות בשפע״.
עידוד להורים
לאחר מכן המשיך האפיפיור פרנציסקוס לפנות, במיוחד להורים, תוך התמקדות במשימתם להעביר את האמונה לדור הבא.
האב הקדוש ציין שההורים לא צריכים להרתע אם לפעמים נראה שילדיהם אינם מבינים או מעריכים את הוראתם.
״הזרע הטוב נשאר״, הסביר האפיפיור, ו״ישתרש בבוא העת״.
הזמנה לצעירים
האב הקדוש פנה גם לצעירים, ובפרט, לדרכים שבהן גם הם יכולים לזרוע את הדבר.
האפיפיור התמקד במיוחד בתפילה ובקרבה, והסביר כי ״זהו זרע קטן שאינכם יכול לראות, אך אתם מפקידים את כל חייכם בידיו של ישוע, וכך הוא יכול לגרום לו להבשיל״.
פרנציסקוס קרא לצעירים גם להקדיש את הזמן ״להתמסר לאחרים, לאלה הנזקקים ביותר. זה אולי נראה אבוד״, אמר, ״אבל במציאות זהו זמן קדוש, בעוד הסיפוקים לכאורה של צרכנות ונהנתנות משאירים את האדם ריק״.
לכוהנים ולעמאים
לבסוף, פנה האפיפיור פרנציסקוס לכוהנים, לנזירים ולעמאים, והפציר בהם שלא להתייאש אם הם לא רואים הצלחה מיידית בהכרזה על הדבר.
״אל לנו לשכוח: כאשר מכריזים על הדבר, אפילו במקום שבו נראה ששום דבר לא קורה, במציאות, רוח הקודש פועלת ומלכות אלוהים כבר גדלה, דרך מאמצינו ומעבר לכך.״
בתום הקטכזיס, הפקיד האפיפיור פרנציסקוס כל המאמינים שהשתתפו בתפילה, הן באינטרנט והן הנוכחים בכיכר בידיה של העלמה המבורכת של הר הכרמל, ביום חגה, והוא ביקש שכל אחד ישאל עצמו: ״האם אני זורע טוב?״
