האפיפיור: לא לבדידות, על הקשישים והצעירים לצמוח יחד
מאת דווין ווטקינס
ביום ראשון ציינה הכנסייה את היום העולמי השלישי לסבים, סבתות ולקשישים. לרגל יום זה, ערך האפיפיור פרנציסקוס את סעודת האדון בבזיליקת פטרוס הקדוש בנוכחות כ-8,000 קשישים מרחבי איטליה.
הנושא של היום העולמי השנה הוא ״וְחֶסֶד יהוה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו״ (לוקס א: 50).
בדרשה שנשא במהלך המיסה, האפיפיור פרנציסקוס הרהר בכל אחד משלושת המשלים שמופיעים במקרא של היום מספר הבשורה, תוך התמקדות בנושא המשותף שהם חולקים ״לִגְדֹּל יַחַד״.
חיטה ועשבים רעים גדלים יחד
המשל הראשון של ישוע בבשורה של היום, אמר האפיפיור, מציין שחיטה ועשבים רעים גדלים זה לצד זה באותו שדה, ולכן מזכיר לנוצרים להיות מציאותיים בהשקפת החיים שלנו.
״בהיסטוריה האנושית, כמו בכל אחד מחיינו, יש תערובת של אור וצללים, אהבה ואנוכיות״, אמר. ״טוב ורע אפילו שלובים זה בזה עד כדי כך שהם נראים בלתי נפרדים.״
הוא אמר שגישה מציאותית כזו דוחקת הצידה אידיאולוגיות ועוזרת לנו להבין שהרוע שוכן לא רק ״מחוץ״ לעצמנו, אלא יש להתעמת איתו גם בתוכנו.
אמון סבלני באדון
האפיפיור המשיך ואמר כי הנוצרים לא צריכים לשאוף לעקור את עשבי הרוע מהשורש ועל ידי כך למשוך את החיטה הטובה באמצעות גישה ״אימפולסיבית ותוקפנית״.
״לעתים קרובות אנו רואים את הפיתוי בניסיון להביא ל״חברה טהורה״, ״כנסייה טהורה״, הוא אמר, ״בעוד שבפעולותינו החותרות להגיע לטוהר זה, אנו מסתכנים בחוסר סבלנות, חוסר פשרה, אפילו באלימות כלפי מי שטעה״.
הגישה הנכונה מול הרוע, אמר האפיפיור, היא סבלנות, שמובילה אותנו להתייחס לאחרים בכבוד, והמודעות ש״הניצחון הסופי על הרוע הוא בעצם פעולתו של האלוהים״.
רז החיים
לאחר מכן נזכר פרנציסקוס שקשישים מביטים לאחור על חייהם בנוסטלגיה ובערגה לבטל את טעויות העבר. עם זאת, אמר, ישוע מזמין את הסבים, הסבתות והקשישים ״לקבל את רז החיים בשלווה ובסבלנות, להשאיר לו את השיפוט, ולא לחיות חיים מלאי חרטה ונקיפות מצפון״.
״זקנה היא אכן תקופה מבורכת״, אמר, ״כי זו התקופה להתפייס, זמן להתענג על האור שזרח למרות הצללים, בביטחון בתקווה שהחיטה הטובה שזרע אלוהים תגבר על העשבים שבהם רצה השטן לייסר את ליבנו״.
יחסים פוריים באחווה
לאחר מכן התייחס האפיפיור פרנציסקוס אל המשל השני, המספר כיצד ממלכת השמים צומחת בהיסטוריה האנושית כמו גרגיר חרדל זעיר.
התבגרות והזדקנות, הוא אמר, דומים לצמיחתו של גרגיר החרדל לעץ גדול שבו אחרים יכולים למצוא צל ונחמה.
סבים וסבתות, הוסיף, מציעים לילדים ולנכדים להכיר את חומו של הבית ולחוות דאגה ורוך.
״ביחסים פוריים אלה״, אמר, ״נוכל ללמוד את יופי החיים, לבנות חברה אחוותית, ובכנסייה נוכל לפגוש אחד את השני וליצור שיח בין מסורת לחדשנות הרוח״.
מסירת האמונה
בהתייחסותו למשל השלישי, המדבר על השאור והקמח שעורבבו בכדי לגרום לבצק לתפוח, האפיפיור פרנציסקוס הדגיש את הפועל ״לערבב״ כהזמנה ליחסים בין-דוריים.
כך ניתן להתגבר על אינדיבידואליזם ואנוכיות, אמר, כך שאנשים קשישים לא יידחקו לשוליים או ינטשו בבדידותם.
לסיכום, האפיפיור הפציר בצעירים ובקשישים לחלוק את מתנותיהם ולצמוח יחד, להקשיב זה לזה, לדבר ולתמוך זה בזה.
בתום המיסה, קבוצה של סבים וסבתות, שהלכו בעקבות דברי האפיפיור, מסרו באופן סמלי צלב של יום הצעירים העולמי למספר צעירים שישתתפו באירוע שיתקיים בליסבון, פורטוגל, ב- 1-6 באוגוסט.
