האפיפיור בקבלת הקהל: נוצרי מלכלך את ידיו בשאלות החברתיות והפוליטיות הגדולות
מאת דבורה קסטלאנו לובוב
״רופא העניים״, חוסה גרגוריו הרננדס סיסנרוס המבורך, יכול לתת לנו השראה, על פי דוגמתו.
זאת הדגיש האפיפיור פרנציסקוס בעת שהרהר על המבורך מוונצואלה, במהלך קבלת הקהל השבועית, ביום רביעי בבוקר. קבלת הקהל התקיימה גם השבוע בכיכר פטרוס הקדוש, שבוותיקן. גם השבוע המשיך האב הקדוש את סדרת הלימוד על אנשים בכנסייה שגילמו בחייהם את התשוקה לְבַשֵּׂר.
האפיפיור, אשר הכריז על הרננדס כמבורך בשנת 2021, הרהר בחייו של הרופא הוונצואלני, עמאי - שנתן מעצמו ללא אנוכיות, על מנת לעזור לאחרים.
אמנם קיים צורך בנס נוסף כדי על מנת שהמבורך יוכרז כקדוש, אבל זה לא מרתיע מאמינים רבים בוונצואלה שיש להם מסורת עמוקה של דבקות בו, במיוחד לצורך ריפוי.
״רופא העניים״
האפיפיור נזכר שהמבורך, יליד 1864, קיבל את האמונה יותר מכל מאימו, כפי שאמר המבורך בעצמו: ״אמי לימדה אותי טוּב עוד מהעריסה, היא גידלה אותי בהכרות עם אלוהים והציבה מולי את הצדקה כמדריכה״.
האב הקדוש, הדגיש פעם נוספת את העובדה שלעיתים קרובות האימהות הן שמעבירות לילדיהן אמונה ואהבת המשיח.
בעודו מהרהר בצדקה כ-״כוכב הצפון״ שכיוון את חייו של חוסה גרגוריו המבורך, תיאר אותו האפיפיור כאדם טוב ושמקרין אור, שמח, שניחן באינטליגנציה ניכרת, הפך לרופא, פרופסור באוניברסיטה ומדען.
״אבל מעל הכל היה רופא קרוב לחלשים ביותר, עד כדי כך שהוא מוכר במולדתו כ'רופא העניים'״.
הוא לא היה מעוניין בעושר כספי, במקום זאת הוא נמשך לעושרה של הבשורה, אמר האפיפיור.
״בעניים, בחולים, במהגרים, בסבל, חוסה גרגוריו ראה את ישוע״, אמר וציין, ״את ההצלחה שמעולם לא חיפש בעולם, הוא קיבל, וממשיך לקבל, מהאנשים שקוראים לו. 'קדוש העם', 'שליח הצדקה', 'מיסיונר של תקווה'״.
זמין לאלוהים
איש צנוע, אדיב, שעוזר לזולת, חוסה גרגוריו, אמר האפיפיור פרנציסקוס, התרגש מ-״האש הפנימית, רצון לחיות בשירות האלוהים והזולת״.
מתוך תשוקה זו, הוא ניסה כמה פעמים להיות כוהן דת ונזיר, אך בעיות בריאותיות שונות מנעו ממנו מלעשות זאת.
״עם זאת, השבריריות הפיזית שלו לא הובילה אותו להסתגרות עצמית, אלא הפכה אותו לרופא שרגיש עוד יותר לצרכים של האחרים״, הדגיש האפיפיור ואמר שהוא דבק בהשגחה.
התשוקה לבשר, אמר האפיפיור, היא בדיוק זו, ״לא ללכת אחרי השאיפות של האדם עצמו״, אלא להישאר ״זמין לתכנון של אלוהים״.
האב הקדוש אמר שהוא חי את ״כהונת הרפואה״, כמשרת את כאבם של בני האדם.
אינטימיות עם אלוהים
האפיפיור שאל מהיכן קיבל חוסה גרגוריו את כל ההתלהבות והקנאות האלה, ואמר ששניהם, בוודאות, נובעים מ-״חסדי האלוהים״, ומכוח ״קרבתו לאלוהים״. ״הוא היה איש של תפילה״, כך אמר.
״שליח של שלום״
האב הקדוש אמר שהמבורך הרגיש שנקרא להקריב את חייו למען השלום. מתוך אמונה ואהבת המשיח, המבורך ״רצה להיות 'שליח של שלום'״.
עם זאת, חיי השירות שלו הגיעו לסיומם, כשהיה בשנות ה-50 המוקדמות לחייו. חוסה גרגוריו היה בסעודת האדון ולאחר מכן הלך בהמשך הרחוב בשביל להביא תרופות לאדם חולה. בעת שחצה את הרחוב, הוא נפגע ממכונית, נלקח לבית החולים, ומת תוך שהוא אומר את שמה של גבירתנו.
״מסעו הארצי מסתיים כך״, הודה האפיפיור, ״בכביש, בעת שהלך לעשות עבודת רחמים, ובבית חולים, שם הפך את עבודתו ליצירת מופת של טוּב״.
הבה נשאל את עצמנו
פרנציסקוס עודד את המאמינים לשאול את עצמם כיצד הם מגיבים לישוע, הנוכח באדם העני שמולם, ואמר שגם חוסה גרגוריו המבורך נותן לנו השראה להתחייב לסוגיות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות הגדולות של ימינו.
האפיפיור פרנציסקוס סיכם בשבחו את המבורך כדוגמה למה שהנוצרים נקראים לעשות, ״ללכלך את ידיהם״, בהיותם קרובים לנזקקים ובפועלם, לקדם את השלום.
