האפיפיור בקבלת הקהל: ״הייתי בליבה של אסיה וזה עשה לי טוב״
מאת דבורה קסטלאנו לובוב
״הייתי בליבה של אסיה וזה עשה לי טוב״.
כך סיכם האפיפיור פרנציסקוס את ביקורו האחרון במונגוליה, שהוא הביקור האפוסטולי הבינ״ל ה-43 שלו וזוהי המדינה ה-61 בה ביקר כאפיפיור. הדברים נאמרו במסגרת קבלת הקהל השבועית, שנערכה בכיכר פטרוס הקדוש. האב הקדוש ביקר במדינה האסייתית, הגובלת בסין ורוסיה, כדי לקרב ולעודד את הקהילה הקתולית של שבמדינה, המונה כ-1,500 בסך הכל.
במהלך קבלת הקהל, הביע האפיפיור את תודתו לכל מי שליוו את ביקורו בתפילותיהם, והביע מחדש את הכרת תודתו לכל מי שקיבל את פניו, במיוחד לעם המונגולי ה-״אצילי והחכם״, שהפגין כלפיו ״לבביות וחיבה כה רבים.״
האב הקדוש פתח את דבריו בהכירו בכך שיש אולי לשאול: ״מדוע האפיפיור נוסע כל כך רחוק כדי לבקר קבוצה כה קטנה של מאמינים?״
הוא הגיב ואמר: ״מפני שדווקא שם, רחוק מאור הזרקורים, אנו מוצאים לא פעם את סימני נוכחותו של אלוהים, שאינו מביט במראה החיצוני, אלא בלב״.
אלוהים מחפש לבבות פשוטים
״האדון אינו מחפש את מרכז הבמה״, הדגיש האב הקדוש, אלא את ״לבם הפשוט של מי שחפץ ואוהב אותו מבלי להיראות, מבלי לרצות להתנשא מעל אחרים״.
האפיפיור שמח על החסד הרב שחווה במונגוליה, לפגוש ״כנסייה צנועה ושמחה״, ״בליבו של אלוהים״, כך התעקש, ״אני יכול להעיד על שמחתם על היותם במרכז הכנסייה לכמה ימים.״
הוא הפנה את תשומת הלב להיסטוריה המרגשת של הכנסייה המקומית.
״היא צמחה, בחסד האלוהים, מהתשוקה לבשֶׂר, שעליה אנו מהרהרים בזמן הזה, של כמה שליחים-מיסיונרים, אשר בתשוקתם לבשורה, נסעו לפני כשלושים שנה לארץ ההיא שלא הכירו. הם למדו אותה. למדו את השפה, ולמרות שהגיעו ממדינות שונות״, אמר והבחין, ״הם יצרו קהילה מאוחדת וקתולית באמת״.
האפיפיור שיבח את הקהילה כמסמלת את הקתוליות, שאותה הגדיר כ-״אוניברסליות בהתגלמותה, שתופסת את הטוב במקום שבו היא חיה ומשרתת את האנשים שאיתם היא חיה״.
עדות ענווה לאהבתו של ישוע
״כך חיה הכנסייה, אמר האפיפיור, ״מעידה על אהבתו של ישוע בענווה, חיים לפני מילים, מאושרת בעושר האמיתי שלה: שירות האדון ואחיו ואחיותיו״.
האפיפיור התייחס לדרך בה אותה כנסייה צעירה נולדה: בצדקה, שהיא העדות הטובה ביותר לאמונה. האב הקדוש נזכר ברגש את השמחה שחווה בעת שבירך וחנך את ״בית הרחמים״, מפעל הצדקה הראשון שהוקם במונגוליה כביטוי לכל מרכיבי הכנסייה המקומית.
בית זה, אמר, הוא קריאה ל-״כל אחת מהקהילות שלנו להיות בית של רחמים: מקום פתוח ומסביר פנים, שבו האומללות של כל אדם יכולה להיכנס ללא בושה למגע עם רחמי האלוהים שמרומם ומרפא.״
האפיפיור שיבח את הכנסייה השליחית של מונגוליה, ונזכר בפגישה הבין-דתית והאקומנית שהתרחשה ביום ראשון, בתיאטרון ״הון״, שבאולן בטאר.
ביקור משמעותי במונגוליה
״הייתי בליבה של אסיה וזה עשה לי טוב״, אמר האפיפיור. ״היה לי טוב לפגוש את העם המונגולי, שמוקיר את שורשיו ומסורותיו, מכבד את הקשישים וחי בהרמוניה עם הסביבה: הם עם שמציץ לשמים ומרגיש את נשימת הבריאה״.
כשהוא נזכר ב-״מרחבים הדוממים, חסרי הגבולות״ של מונגוליה, האפיפיור הפציר במאמינים להצטרף אליו ב-״הרחבת גבולות המבט שלנו, ראיית הטוב באחרים ומסוגלות להרחיב את אופקינו״.
