האפיפיור פרנציסקוס בתפילת המלאך על העיבור ללא חטא: למד מהגישה של מרים

מאת פרנצסקה מרלו

בפנייה אל המאמינים אשר התאספו בחגיגת התעברות  ללא רבב, האפיפיור פרנציסקוס פנה אל הבשורה של היום, המספרת את ההכרזה אל מרים. במעשה זה האב הקדוש התמקד בשתי הגישות של מרים "שעוזרות לנו להבין כיצד היא שמרה על המתנה המיוחדת שקיבלה – לב נקי לחלוטין מכל רבב".
האפיפיור אמר, שתי הגישות האלו הן" פליאה בנוגע לפועלו של האל והנאמנות בדברים הפשוטים".

פליאה

תחילה התמקד על הפליאה, האפיפיור פרנציסקוס הזכיר את המלאך שאמר למרים לשמוח, וקרא לה "מלאת חסד". האפיפיור פרנציסקוס ציין שמרים "התפלאה" על כך שנקראה מלאת חסד, אך אז הפכה "לנדהמת" כשהבינה שזה אומר "מלאה באהבתו של אלוהים".

הגישה הזו חשובה ביותר, אמר האפיפיור, והסביר שאל לנו לקחת את מתנות האל כמובנות מאליהם. "זה גם חשוב להפגין את התפלאות בפני אחרים, לדבר בענווה על מתנות האל, על הטוב שהתקבל, ולא רק על הבעיות היומיומיות", הוסיף.

נאמנות בדברים הפשוטים

האפיפיור פרנציסקוס המשיך ודיבר על הגישה השנייה: הנאמנות בדברים פשוטים. הוא ציין שאין שום דבר על מרים בבשורה לפני ההכרזה ושהיא מוצגת כנערה פשוטה, ככל הנראה שווה לכל השאר בכפר שלה, נצרת. המשיך האפיפיור, נערה צעירה ש"במיוחד בגלל הפשטות שלה, שמרה על הלב ללא הרבב הזה שבעזרתו, בחסדי ה', היא הרתה".
גם זה חשוב שכן "כדי לקבל בברכה את מתנותיו הגדולות של אלוהים, יש צורך לדעת איך לנצור את אלו שהן יומיומיות ופחות נראות", אמר האפיפיור.

האפיפיור הסביר "שעם אמונתה היומיומית בטוב לב זה מה שאפשר למתנות האל לצמוח בתוכה".

בצע את הבחירות הקטנות הנחוצות

בסיום הקטכיזם שלו, האפיפיור פרנציסקוס הזמין את המאמינים שהגיעו לשאול את עצמם האם הם מאמינים בחשיבות הנאמנות שלהם לאלוהים, האם הם מוצאים זמן כדי לקרוא את הבשורה, להתפלל ולהשתתף בטקס ההוחדה, ולבצע מעשים מוחשיים של שירות בלי משוחד. האפיפיור סיכם "אלא, הם הדברים הקטנים הנחוצים כדי לקבל בברכה את נוכחותו של האדון".