האפיפיור בקבלת הקהל: הכל אפשרי בעזרת הסבלנות של האמונה

מאת פרנצ'סקה מרלו

בהמשך לסדרת הקטכיזם שלו על המידות הטובות והמידות הרעות, האפיפיור פרנציסקוס הקדיש את הקטכיזם שלו במהלך קבלת הקהל ביום רביעי "לחטא שלעיתים קרובות מתעלמים ממנו: Acedia". האב הקדוש התחיל בכך שציין שהמנוח הזה מוחלף לעיתים קרובות במונח אחר, הרבה יותר נפוץ: עצלנות.
"במציאות, עצלנות היא תוצאה יותר מאשר סיבה", ציין האפיפיור, והסביר "שכאשר אדם מתבטל, עצל, או אדיש, אנחנו אומרים שהוא עצלן. אבל כפי שמלמדת אותנו חוכמתם של אבות המדבר הקדומים, שלעיתים קרובות השורש זה Acedia, שמקורו מיווניות שהפירוש המילולי שלו זה "חוסר אכפתיות".
האפיפיור פרנציסקוס המשיך וציין כי עצלנות היא פיתוי מסוכן מאוד, שכן "כל אלה שחשים אותה מתחילים להתחרט על הזמן שעבר, ועל הנעורים שכבר באופן בלתי הפיך מאחוריים."

"שד הצהריים"

בהתייחסו ל-Acedia "כשד הצהריים", הסביר האפיפיור פרנציסקוס כי הוא "אוחז בנו באמצע היום, כאשר העייפות בשיאה והשעות שלפנינו נראות מונוטוניות, ובלתי אפשריות לשאת".
הוא הזכיר את תיאור התחושה שכתב הנזיר אווגריוס, וציין שקוראים בני זמננו תופסים בתיאוריו "כמשהו המזכיר מקרוב את רוע הדיכאון, הן מנקודת מבט פסיכולוגית והן מבחינה פילוסופית".
למעשה, המשיך האפיפיור, אלה שאחוזים על ידי Acedia מרגישים שחייהם מאבדים משמעות. "זה כמו למות מראש", אמר האפיפיור.

הסבלנות של האמונה

בהדגישו את הסכנות של המידה הרעה הזאת, האב הקדוש ציין "שהמורים של הרוחניות" מתארים תרופות שונות, שאחת מהן, מציין האפיפיור "נראית החשובה ביותר": הסבלנות של האמונה.
"למרות הרצון להיות במקום אחר, יש לאזור אומץ, להישאר ולברך על נוכחותו של אלוהים כאן ועכשיו", אמר האפיפיור פרנציסקוס.
הוא הזכיר שהנזירים אומרים שעבורם, התא זה המורה הטוב ביותר לחיים כי זה המקום שמדבר אלינו באופן קונקרטי ויומיומי בסיפור האהבה שלנו עם האדון.
כשהביא לסיומו של הקטכיזם, האפיפיור פרנציסקוס ציין כי הקרב ב-Acedia הוא קרב מכריע וכי "יש לנצח בו בכל מחיר".

אפילו מהקדושים זה לא נחסך

"זה קרב שלא חס אפילו על הקדושים", האפיפיור ציין, והסביר שרבים מהיומנים שלהם סיפרו על רגעים כאלה.
הוא אומר שהם דחקו באלה שחשים פיתוי לעצלנות "לשמור על מידה קטנה של מחויבות, להציב יעדים ברי הישג, אך בו זמנית להחזיק מעמד, להתמיד בהישענות על ישוע, שלעולם אינו נוטש אותנו כשאנחנו מתפתים".
לבסוף האפיפיור ציין שהאמונה, גם כשהיא מתייסרת במבחן ה-Acedia, אינה מאבדת מערכה. "נהפוך הוא", הוא סיכם, "זו האמונה האמיתית, עצם האמונה האנושית, שלמרות הכל, למרות החושך שמעוור אותה, עדיין מאמינה בענווה".