האפיפיור בקבלת הקהל: צדקה היא עבודתה של רוח הקודש השוכנת בנו
מאת כריסטופר וולס
האפיפיור פרנציסקוס הפנה את מחשבותיו למידה התיאולוגית של הצדקה ביום רביעי כשהמשיך בסדרת הקטכיזים שלו על המידות הטובות והמידות הרעות.
הוא החל את הרהרו מקטע הקריאה של פאולוס הקדוש: " אַךְ כָּעֵת עוֹמְדוֹת שָׁלֹשׁ אֵלֶּה: אֱמוּנָה, תִּקְוָה, אַהֲבָה; וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן - אַהֲבָה" האפיפיור ציין כי מילים אלו הופנו לנוצרים שבקורינתוס, שסבלו מפילוג ומריבות - אפילו בזמן סעודת האדון.
מידת הצדקה באה מאלוהים
"מי יודע, אבל אולי בקהילת קורינתוס, אף אחד לא חשב שהוא חוטא", אמר האפיפיור. אם זה היה המקרה, ייתכן שהם היו מוצאים את הגינוי של פאולוס לריב ביניהם "לבלתי מובן".
למרות שהם עשויים לדמיין את עצמם כאנשים טובים ואוהבים, דבריו של פאולוס הקדוש איתגרו אותם על ההבנה מהי צדקה אמיתית, שמגיעה מאלוהים. "פאולוס מודאג מכך שבקורינתוס - כמו גם בימינו - קיים בלבול ושאין למעשה זכר למידה התיאולוגית, לזו שמגיעה אלינו רק מאלוהים", אמר האפיפיור פרנציסקוס.
'אהבה גדולה יותר'
כמו לכל אדם אנושי, הסביר האפיפיור, הנוצרים מסוגלים "לכל צורות האהבה שבעולם": אהבה רומנטית, אהבה חברית, אהבת המדינה, ואהבה לאנושיות.
"אבל יש אהבה גדולה יותר", אמר האפיפיור פרנציסקוס, "שנובעת מאלוהים ומכוונת כלפי אלוהים, ומאפשרת לנו לאהוב את אלוהים... ולאהוב את האחרים כמו אלוהים".
זוהי מידת הצדקה, המאפשרת לנו לא רק לאהוב את חברינו ומשפחתנו אלא גם לאהוב את מי שקשה לנו לאהוב. "זה תיאולוגי'", אמר האפיפיור, כי "זה בא מאלוהים, וזו עבודתה של רוח הקודש השוכנת בנו."
מידה הקשה לתרגול
כשהוא הזכיר את הדרשה על ההר, האפיפיור הראה שישוע גילה מהי אהבה "כתיאולוגיה הנושאת את שם הצדקה". זוהי מידה קשה לתרגול, אפילו בלתי אפשרית, "אם אדם לא חי באלוהים".
אבל מעבר לאהבה ולחיבה הרגילה של הלב האנושי, הוא אמר, "אהבה נוצרית מחבקת את מה שלא נאהב, היא מציעה סליחה, ומברכת את המקללים. זו אהבה כל כך לוהטת שהיא נראית כמעט בלתי אפשרית, ובכל זאת היא הדבר היחיד שיישאר מאיתנו".
והוא סיים באזהרה שברגעים האחרונים שלנו, "לא נשפט על אהבה גנרית, אלא דווקא על צדקה", וציטט את דבריו של ישוע, "אָמֵן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם".
