האפיפיור בקבלת הקהל: רוח הקודש הופכת אותנו לחופשיים באמת
מאת כריסטופר וולס
האפיפיור פרנציסקוס התחיל את הקטכיזם שלו רביעי עם הרהור על שם רוח הקודש, המתגלה בברית הישנה כרוח, מילה בעברית שמשמעותה "נשימה, סערה או משב אוויר".
מילה זו, אמר, מכילה את "ההתגלות היסודית הראשונה על הפרסונה ותפקידה של רוח הקודש".
האפיפיור הזכיר את "קוֹל מַשַּׁב רוּחַ עַזָּה" שליווה את ירידת רוח הקודש בחג הפנטקוסט, האפיפיור הסביר כי השם רוח מבטא את "כוחה" של רוח הקודש, שכמו הרוח היא "כוח סוחף ובלתי ניתן לשליטה... המסוגל להזיז אפילו אוקיינוסים."
חירותה של רוח הקודש
אבל "כדי לגלות את מלוא המשמעות של המציאות התנ"כית ", המשיך האפיפיור, יש צורך ללכת מעבר לברית הישנה "ולבוא אל ישוע", המדגיש את חירות הרוח: "הרוח נושבת לאן שהיא רוצה, ואתה שומע את הקול שלה, אבל אתה לא יודע מאיפה היא באה או לאן היא נושבת. וכך היא עם כל מי שנולד מהרוח." בדומה לרוח, שאי אפשר "לרסן, 'לבקבק' או להכניס אותה לקופסה, לא ניתן לצמצם את רוח הקודש למושגים, הגדרות, תזות או חיבורים", ולא ניתן לחתום אותה בתוך "קנונים, מוסדות או הגדרות.",הרוח,"יוצרת ומחייה מוסדות, אך לא יכולה להיות ממוסדת", אמר האפיפיור.
החופש לשרת
יחד עם זאת, אמר האפיפיור פרנציסקוס, חירות הרוח אינה אומרת "החופש לעשות מה שאדם רוצה, אלא החופש לעשות בחופשיות מה שאלוהים רוצה!" המשיך והסביר, "חופש שמתבטא בשירות, שנראה ההפך, אבל בעקבות פאולוס הקדוש, שקורא לנוצרים לא לאפשר לחירותם להפוך לעילה לבשר, האפיפיור פרנציסקוס גינה את החופש הכוזב "המאפשר לעשירים לנצל את העניים, לחזקים לנצל את החלשים ולכולם לנצל את הסביבה ולהיות פטורים מעונש." האפיפיור פרנציסקוס סיים את נאומו בכך שהצביע על כך שהחירות האמיתית של הרוח חייבת לבוא מישוע, והזמין את כולם להתפלל שישוע יגרום לנו "באמצעות רוח הקודש שלו, להיות אנשים ונשים חופשיים באמת".
