האפיפיור: לשחרר את אונג סן סו צ'י; הוותיקן מוכן לקבל את פניה

מאת סלבטורה צ'רנוציו

"קראתי לשחרר את גברת אונג סן סו צ'י ולקבל את בנה ברומא. הצעתי לה את הוותיקן כמקום מקלט."

האפיפיור פרנציסקוס פנה למנהיג הבורמזי המודח, שמקדם זכויות אדם וחתן פרס נובל לשלום, במהלך הביקור עם הישועים בזמן שביקר בג'קרטה בתחילת המסע האפוסטולי שלו לדרום מזרח אסיה ואוקיאניה בתחילת החודש.

המצוקה של אונג סן סו צ'י, שנמצאת בכלא משנת 2021 לאחר ההפיכה הצבאית, ובכלל המצוקה הגדולה של מיאנמר תמיד עמדה במרכז המחשבה והתפילה שלו, והם היו בין הנושאים שאליהם התייחס האפיפיור פרנציסקוס בזמן הפגישה שלו עם הישועים באינדונזיה, טימור-לסטה וסינגפור.

האפיפיור קיבל את האחים באופן פרטי בשלושה מפגשים שונים, שהיו חלק מהמסע האפוסטולי הארוך שלו בין ה-2-13 בספטמבר לדרום מזרח אסיה ואוקיאניה. על פי "המסורת" של כל מסע שכזה, La Civiltà Cattolica, כתב העת ההיסטורי של הישועים, פרסם ב-24 בספטמבר קטעים רבים מתוך המפגשים עם האפיפיור במאמר שחתום על ידי האב אנטוניו ספאדרו, תת המזכיר של המשרד לתרבות וחינוך ואחד מחברי הפמליה האפיפיורית.

נושאים רבים

האפיפיור פרנציסקוס דן בנושאים רבים עם הישועים במקומות שבהם ביקר וגם כאלה מהאזורים השכנים, וגם כאלה מאותן המדינות או כאלה שנמצאים בשליחות במשך עשרות שנים באותם מקומות.

ניתן זמן במהלך השיחות לעדות אישית; להצעות ואינדיקציות לשירות ולשליחות פסטורלית, במיוחד באסיה; ולאירועים אקטואליים, כמו המצב הטרגי שעוברת מיאנמר מזה כשלוש שנים.

מחשבות על אנשי רוהינגיה ואונג סן סו צ'י

בתגובה לישועי בורמזי ששאלתו הייתה: "איבדנו חיים, משפחה, חלומות ועתיד... איך נוכל לא לאבד תקווה?" האפיפיור פרנציסקוס הודה שהמצב "קשה".

מחשבותיו של האפיפיור פרנציסקוס הופנו מיד אל אנשי רוהינגיה, המיעוט המוסלמי שמופלה לרעה ולעיתים קרובות קורבן לרדיפה: "אתה יודע שאנשי רוהינגיה קרובים ללבי", אמר האפיפיור.

הוא הזכיר את ביקורו למיאנמר ובנגלדש, בדצמבר 2017, ובשיחה עם אונג סן סו צ'י, אז ראשת הממשלה שלאחר מכן נכלאה; ואת הפגישה עם אנשי רוהינגיה "שגורשו".

הוא המשיך ואמר לישועי הצעיר: "אין תשובה אוניברסלית לשאלתך. יש צעירים טובים שנלחמים על מולדתם. במיאנמר היום אי אפשר לשתוק; אתה חייב לעשות משהו!"

האפיפיור פרנציסקוס הסביר, "השלום הוא העתיד של הארץ שלכם, ושהוא יהיה מבוסס על מתן כבוד לזכויות של כולם, על כבוד לסדר דמוקרטי שמאפשר לכל אדם לתרום לרווחת הכלל".

לאחר פנייתו המחודשת לשחרורה של אונג סן סו צ'י, האפיפיור אמר: "כרגע, הגברת הזאת מהווה סמל ויש להגן על סמלים פוליטיים. אתה זוכר את הנזירה ההיא שכרעה על הברכיים עם ידיים מורמות מול הצבא? הדמות שלה הסתובבה בכל העולם. אני מתפלל שאתם הצעירים תהיו אמיצים ככה. הכנסייה בארצך אמיצה."

אידיאל הצדק

האפיפיור גם מדבר על אומץ בהתייחסות לאימהות הארגנטינאיות של פלאזה דה מאיו, שבמשך עשרות שנים נאבקו ומחו למען צדק ואמת לגבי ילדיהם ונכדיהם שנעלמו בזמן השלטון של הדיקטטורה הצבאית.

הקבוצה סיפקה השראה לקמיסאן באינדונזיה, תנועה שלווה שמארגנת מדי יום חמישי הפגנות ועצרות לא אלימות כדי לדרוש הבהרות לגבי האלימות המאסיבית שזעזעה את ג'קרטה במהלך 1998 Semanggi - "הטרגדיה הלאומית" - כאשר עשרות נשים היו מטרות של המון זועם, וכתוצאה מכך החל גל של אלימות נרחב נגד אנשים ורכוש.

אחד הישועים שנכחו בקולוקוויום בג'קרטה, שמלווה את משפחות הקורבנות שזכויות האדם נשללו מהם בעבר ונתן לאפיפיור מכתב שנכתב על ידי גב' מריה קתרינה סומארסיה, אמו של אחד מקורבנות הטרגדיה של סמנגי. הוא הסביר, "היא אחת מיוזמות קמיסאן, בהשראת האמהות של פלאזה דה מאיו בארגנטינה. קבוצה זו קוראת לממשלה לחשוף את הפרות זכויות האדם בעבר ולספק צדק לקורבנות ולמשפחותיהם", ושאלה, "איזו עצה תוכל לתת לנו?"

האפיפיור נזכר בפגישתו עם נשיאת האמהות פלאזה דה מאיו, Hebe de Bonafini, שמתה ב-2022. "הנושא הזה נגע בי מאוד וזה עזר לי מאוד לדבר איתה. היא נתנה לי את התשוקה לתת קול למי שאין לו. זו המשימה שלנו: לתת קול למי שאין לו."

הוא חזר ואמר, "זכרו: זו המשימה שלנו. המצב תחת הדיקטטורה הארגנטינאית היה קשה מאוד, והנשים האלו, האמהות האלו, נלחמו למען הצדק. לקדם תמיד את אידיאל הצדק!"

מכת אנשי הכהונה

בנוסף לנושאים חברתיים ופוליטיים, האפיפיור פרנציסקוס, תמיד בתגובה לשאלות אורחיו, התעסק גם בנושאים כנסייתיים.

אלה כללו שאלות על קלריקליזם, שהאפיפיור תמיד הגדיר "כמגיפה".

בתגובה לישועי מדילי, בטימור-לסטה, האפיפיור פרנציסקוס חזר והדגיש שהקלריקליזם נמצא בכל מקום. "לדוגמה", אמר, "יש תרבות קלריקליסטית חזקה בוותיקן, שאנו מנסים לאט לאט לשנות אותה. קלריקליזם הוא אחד האמצעים העדינים ביותר שהשטן משתמש בהם."

האפיפיור ציטט אז את הישועי הצרפתי אנרי דה לובאק, שבספרו "מדיטציות על הכנסייה" דיבר על קלריקליזם "כארציות רוחנית" - שאותה תיאר "כדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לכנסייה", על פי האפיפיור פרנציסקוס, "עוד יותר גרוע מתקופת האפיפיורים שהחזיקו פילגשים."

קלריקליזם, הוא המשיך, "הוא הצורה הגבוהה ביותר של ארציות בתוך הכהונה. תרבות קלריסטית היא תרבות ארצית."

לנוח בתפילה

לאפיפיור פרנציסקוס היו עצות גם לשליחות של אנשי הדת באסיה, שכן הוא הזכיר דמויות גדולות מאגודת הישועים כמו האב פדרו ארופה ומתאו ריצ'י.

ובמיוחד, האפיפיור פרנציסקוס התעקש ללוות את השירות בתפילה, כהכרח בסיסי.

בתגובה לישועי ששאל איך הוא יצליח להתפלל כשיש לו ימים עמוסים, האפיפיור פרנציסקוס אמר: "אני צריך את זה, אתה יודע. אני ממש צריך את זה! אני קם מוקדם, כי אני זקן. אחרי מנוחה, מה שטוב לי, אני קם בסביבות השעה 04:00 ואז ב-5:00 אני מתחיל בתפילה: אני מתפלל ומדבר עם האדון. אם התפילה היא קצת, נניח, "משעממת", אז אני מתפלל את המחרוזת. אחר כך אני הולך לארמון בשביל קבלת הקהל. אחר כך אוכל ארוחת צהריים ונח קצת. לפעמים בפני האדון אני עושה תפילה שקטה. אני מתפלל, ואני חוגג את סעודת האדון, כמובן."

האפיפיור פרנציסקוס המשיך, "בערב, אני מתפלל עוד קצת. חשוב מאוד לתפילה של אדם לעשות קריאה רוחנית: עלינו להצמיח את הרוחניות שלנו עם קריאה טובה. אני מתפלל ככה, פשוט. זה פשוט, אתה יודע. לפעמים אני נרדם בתפילה. וזה, כשזה קורה, זה לא מהווה בעיה. עבורי זה סימן שטוב לי עם האדון! אני נח בתפילה."

והוא סיים בקריאה, "לעולם אל תעזוב את התפילה!"

אתה יכול למצוא את הטקסט המלא של פגישות האפיפיור עם הישועים באתרCiviltà Cattolica.