60 שנים של דיאלוג אקומני: מעימות לאחדות

לפני שישים שנים בדיוק, ב-5 ביוני 1960, האפיפיור הקדוש יוחנן העשרים ושלושה הקים את מה שנקרא אז "המזכירות לקידום האחדות הנוצרית". הקמת המזכירות, ששינתה את שמה ל"מועצה האפיפיורית לקידום האחדות הנוצרית", קשורה הדוקות למועצת הוותיקן השניה, שהחלה שנתיים קודם לכן. האב אבלינו גונזלז-פרר, שמשתתף מטעם המועצה בדיאלוג עם הכנסיות הרפורמיות, הסביר לרדיו וותיקן שהצעד המשמעותי הראשון בקידום האחדות בקרב הכנסיות הנוצריות היה עצם הזמנתם של נוצרים לא קתולים להשתתף כמשקיפים בדיוני מועצת הוותיקן השניה.

בראיון עם האחות ברנדט רייס, האב גונזלז-פרר אמר שהמועצה לקידום האחדות הנוצרית שאפה לנהל דיאלוג עם כל הכנסיות והתנועות הנוצריות כבר מימיה הראשונים. ההזמנה לדיאלוג נענה בחיוב על ידי קהילות נוצריות רבות.

עם יוזמותיה של המועצה האפיפיורית נמנה פרסום ספר ההנחיות האקומני בשנת 1993. הספר, לדברי האב גונזלז-פרר, היה אבן דרך בהתוויית קווי המתאר לכל מועצת הבישופים ברחבי העולם, כמו גם ב"קידום חזון הכנסייה לפעולה ולדיאלוג אקומניים".

האב גונזלז-פרר מזכיר גם את יום השנה ה-25 לפרסום האיגרת "יהיו-נא אחד" של האפיפיור הקדוש יוחנן פאולוס השני, שצויין לא מזמן ברחבי העולם. האיגרת עיגנה את התפיסה שהאקומניזם הוא חלק מעצם טבעה של הכנסייה. "הכנסייה הקתולית אקומנית מטבעה. דהיינו, היא נעה אל עבר האחדות, שהיא משאת תפילתו של המשיח", אמר האב גונזלז-פרר.

מועצת הכנסיות העולמית

המועצה האפיפיורית לקידום האחדות הנוצרית משתפת פעולה גם עם מועצת הכנסיות העולמית. האב גונזלז-פרר מסביר ש"למרות שהכנסייה הקתולית לא חברה במועצת הכנסיות העולמית", היא משתתפת בוועדה לאמונה ולסדר מטעמה. "המעורבות הזהירה הזו הובנתה כך שכיום ישנה מערכת יחסים פוריה ביותר", אמר.

האב גונזלז-פרר ציין במיוחד את הביקור של האב הקדוש בז'נבה במועצת הכנסיות העולמית. ביקור שבמהלכו "כולם הביטו אל האפיפיור כעוגן לאחדות הנוצרית". אותה תופעה נראתה, לדבריו, גם במהלך המגפה האחרונה, כשהאפיפיור כינס כמעט את כל מנהיגי הזרמים הנוצריים ברחבי העולם כדי להתפלל יחדיו את תפילת "אבינו בשמים". "מדובר בתוצאה של 60 שנים של דיאלוג אקומני".

דגשים בדיאלוג האקומני

בשיחה על הדגשים של הכנסייה במהלך הדיאלוג האקומני עם זרמים וכנסיות אחרים, האב גונזלז-פרר מסביר ש"יש כאב רב בזכרון כל אותם האירועים שהובילו לקרע ולרפורמציה". לדעתו, כולם משתדלים להתייחס לאותם אירועים "ללא המטען האישי שלנו ושלא מתוך נקודת המבט שלנו".

לדבריו, ישנו "טיהור של הזכרון" בעצם ההתכנסות המשותפת ושמיעת נקודות המבט השונות, "אותו טיהור של הזיכרון מוביל לפיוס ואותו פיוס הוא גשר לאחדות. זה מה שהבשורה מלמדת אותנו", אומר האב גונזלז-פרר.

לדבריו, הקריאה המחודשת בהיסטוריה היא פעולה תיאולוגית, והיא "נוגעת בנושאים בני זמננו. כך שלא מדובר רק במבט אל העבר, אלא גם מבט על נושאים תיאולוגיים בני זממנו שחשובים לשני הצדדים, בדיאלוג ובשותפות. כך נוכל לגשת לנושא התיאולוגי ולפתור אותו מתוך ההקשר ההיסטורי".

אתגרים בפני התנועה האקומנית

האב גונזלז-פרר אומר שהתנועה האקומנית עומדת בפני אתגרים שונים. לדעתו, האתגר המשמעותי ביותר כיום הוא "הרעיון שהאחדות היא כבר לא אותו חזון של אחדות גלויה ונראית, כפי שהיא הייתה בשנים עברו". לדבריו, אל לנו לוותר על השאיפה המתמדת להמשיך ולחזק את הקשרים בין הכנסיות. לדבריו, במהלך 60 השנים האחרונות, הקהילה הנוצרית כולה עברה "מעימות לאחדות". זהו גם השם שניתן למסמך שפורסמם על ידי הכנסייה הקתולית והכנסיות הלותרניות לציון השנה ה-500 לרפורמציה הפרוטסטנטית.

"מפת הדרכים הזו, מעימות לאחדות דרך אמנות הדיאלוג, היא משהו שהעולם זקוק לו נואשות, מכיוון שאף אחד כבר לא מדבר עם זולתו", בין אם מדובר במשפחה, בעולם הפוליטי או הבינלאומי, אומר האב גונזלז-פרר.

לסיכום, הוא מדגיש ש"אנחנו יושבים על אוצר של מידע והיסטוריה ובאמצעות אומנות הדיאלוג האנושות כולה יכולה להרוויח ממנו".