האפיפיור פרנציסקוס אישר צווים להכרזת קדושה חדשה מאיטליה ושני אנשים מבורכים מספרד.

מאת אלסנדרו דה קרוליס

האפיפיור פרנציסקוס נפגש ביום שבת בבוקר עם הקרדינל מרצ'לו סמררו, נשיא המשרד לענייני קדושים, ואישר צווים המבליטים את העדות המיוחדת לאמונה שהראו ארבעה אנשים. ביניהם נזירה מאיטליה ששאפה לממש את קריאתה תוך כדי התגברות על אתגרים עצומים, שתי סיפורים של אומץ רב בחייהם של שני מרטירים ספרדים בזמן מלחמת האזרחים, ואישה מקודשת שבחרה להישאר מאחורי הקלעים בעבודתה ושירתה אחרים ויישבה סכסוכים.

אלנה גוארה, שעומדת להיות מוכרזת כקדושה

הסיפור הראשון הוא של אלנה גוארה, שעומדת להיות מוכרזת כקדושה, שחיה בין השנים 1835 ל-1914. טוסקנית מלוקה, איטליה, היא נולדה למשפחת אצולה שנתנה לה חינוך מבוסס על ערכים נוצריים. בגיל העשרים המוקדמות שלה היא גילתה עניין בחוויות קהילתיות. היא הציעה את עזרתה לאגודות "הגן הקטן של מרים" ולאחר מכן :לחברויות רוחניות", שתי קבוצות של נשים חילוניות שהציעו הדרכה רוחנית לנשים צעירות. במהלך ביקור ברומא עם אביה, היא שאבה השראה לאחר שראתה את האפיפיור פיוס התשיעי והחליטה להיכנס לחיי הנזירות. משפחתה לא הייתה בעד בחירתה, אך היא לא ויתרה, והחלה בצורת חיים דתיים שהפכה לבסיס של "קונגרגציית נזירות רוח הקודש". מאוחר יותר, הידועה בכינוי "אחיות סנטה זיטה" ונוסדה על ידה בשנת 1882, הנזירות התמקדו בחינוך התרבותי והדתי של בני נוער. השנים האחרונות של המבורכת היו מלוות באי הבנות עם כמה נזירות, שהאשימו אותה בניהול לקוי, עד כדי כך שאלנה, זקנה וחולה, החליטה לעזוב את תפקידיה כממונה. האפיפיור יוחנן ה-23 הכריז עליה כמבורכת בשנת 1959.

מרטירי ספרד

הצווים שאושרו ביום שבת בבוקר נוגעים גם לסיפוריהם של שני עתידים להיות מבורכים, שכמו רבים אחרים במהלך המלחמה האזרחית הספרדית, פעלו באופן גלוי ועקבי נגד השנאה האנטי-נוצרית והרדיפה האכזרית של המיליציות הרפובליקניות. המרטירים כללו כהן דיוקסה, גאטנו קלאוסלס בלבה, שנולד בשנת 1863, בסאבאדל, ספרד. ואיש בעל משפחה, אנטוניו טורט רייכסך, שנולד בשנת 1895 ליד ברצלונה. שניהם נרצחו בשנת 1936. הראשון, כהן בבית אבות, נלקח על ידי אנשי המליציה ב-14 באוגוסט 1936 ונורה בגבו בבוקר שלמחרת. האיש בעל המשפחה, אב לאחד עשר ילדים, שהיה מסור לאוכריסטיה ולבתולה המבורכת, והסתיר אנשי דת בביתו. לאחר שחמושים פשטו על ביתו וחיללו חפצי קודש במהלך פשיטה, הוא עונה ונורה בלילה שבין 3 ל-4 בדצמבר ליד בית הקברות במונקדה.

מפוליה לרומא

הצווים שאישר האפיפיור גם הכירו במעלות הגבוהות של הנזירה, תרזה לנפרנצ'ו (שנולדה בשם אנונציאטה אדולורטה), אפוליאנית בת זמננו מגליפולי, שנפטרה בגיל 69 ברומא בשנת 1989. המשפחה שלה הייתה צנועה ששזורה בערכים נוצריים שהכינו אותה למפגש משנה חיים בשנת 1937, כאשר פגשה את אליסה מרטינז המבורכת שזה עתה ייסדה מוסד לחיי נזירות שהוקדש לפעילות אפוסטולית בקהילות ולחינוך נשים צעירות. תרזה הצטרפה לקהילה בבוטרוניו, באזור לצ'ה, והפכה לשותפה נאמנה של המייסדת. לאחר מלחמת העולם השנייה, היא עברה עם הנזירות החדשות לבית הכללי ברומא, ובתוך הקהילה היא ביצעה בנחישות עבודת פיוס ותיווך, במיוחד בשנות השישים כאשר המוסד חווה משבר פנימי חמור בשל מרידתן של כמה נזירות. בשנת 1987 אליסה מרטינז המבורכת פרשה מתפקידה כעליונה הכללית מסיבות בריאותיות. תרזה, שנבחרה במקומה, לא קיבלה את התפקיד והעדיפה להישאר כממלאת מקום הממונה הכללית החדשה שנבחרה. בנוסף לבתולה המבורכת, היא הייתה קשורה בדבקות מיוחדת ליוסף הקדוש, שאותו היא ראתה כקדוש ההשגחה ואליו היא נשענה באופן קבוע.