הנוצרים בעיראק: סיכום מאה השנים האחרונות

הביקור של האפיפיור פרנציסקוס בעיראק, שיחל ביום שישי הקרוב, יתרחש במקביל לחגיגות המאה לייסודה של ממלכת עיראק, ראשית תחת המנדט הבריטי (1932-1921) ולאחר מכן כממלכה עצמאית תחת המלך פייסל הראשון ויורשיו. ברבות הימים, המלוכה הפכה לרפובליקה, שנשלטה החל משנת 1968 על ידי מפלגת הבעת' עד להדחתו של סדאם חוסיין בשנת 2003.

במהלך שלטונו של סדאם חוסיין, המדינה נפגעה אנושות ממלחמת איראן-עיראק (1988-1980) ומלחמת המפרץ הראשונה (1991-1990). לאחר הדחתו של חוסיין במהלך מלחמת המפרץ השנייה (2003), המדינה נמצאת בכאוס פוליטי, ששיאו אירע לפני מספר שנים, כארגון "המדינה האסלאמית" השתלט על חלקים נרחבים מהמדינה.

המיעוט הנוצרי

לאורך מרבית מאה השנים האחרונות, הנוצרים חיו בעיראק בשלום ובשלווה, לצד שכניהם המוסלמים. עיראק הייתה מדינה עשירה ומשגשגת, ועד לפני שנים לא רבות, בתי הספר הנוצריים, שמרביתם נוהלו על ידי מסדרי נזירים מהמערב, נחשבו לחוד החנית של מערכת החינוך במדינה. הנוצרים זכו מאז ומתמיד לייצוג בפרלמנט העיראקי.

למרות זאת, בשנים האחרונות הנוצרים במדינה עומדים בפני קשיים לא מעטים. שנים ספורות לאחר עצמאותה של עיראק, אירעו מספר אירועי טבח בקהילת הנוצרים האשורים שבצפון המדינה. מאות ואף אלפים איבדו את חייהם בפרעות.

במהלך שלטונה של מפלגת הבעת', נסגרו כל מוסדות החינוך הפרטיים, ובכלל זה מערכת החינוך הנוצרים הגדולה והמבוססת. לדוגמה, המסדר הישועי, שייסד וניהל את אוניברסיטת אל-חיכמה המפורסמת במדינה, גורש מעיראק בשנת 1968. לאור הקשיים בעקבות המלחמה עם עיראק ומלחמת המפרץ הראשונה, נוצרים רבים עזבו את המדינה.  

מעבר לכך, נוצרים רבים בצפון המדינה נאלצו לבחור האם להיות נאמנים למשטר היושב בבגדד או לשלטונות האוטונומיה הקורדית. כל בחירה לוותה במתקפות מהצד הנגדי.

שני העשורים האחרונים

במהלך השנים הקשות לאחר מלחמת המפרץ השנייה, נוצרים רבים וביניהם אף כוהנים ובישופים נחטפו ונרצחו. כוחות אסלאמיים קיצוניים כפו על נוצרים לעזוב את מקומות מושבם ולסגור את כנסיותיהם. אחד מהמרטירים היה הכוהן הקתולי הכשדי האב רעיד גאני, שמילותיו האחרונות לחמוש שירה בו ב-3 ביוני 2007 היו: "הכיצד אוכל לסגור את בית האלוהים?".

כוהן כשדי אחר, האב סעד סירופ חנא, נחטף בבגדאד בשנת 2006 ועונה באכזריות במשך 28 ימי שבי. הוא שוחרר לאחר תשלום כופר, ועתה מכהן כבישוף הממונה על הקהילות הכשדיות באירופה. הבישוף חנא פרסם ספר על סיפורו.  

בשנת 2014, ארגון המדינה האסלאמית השתלט על העיר מוסול ועל כפרים נוצריים רבים בסביבתה ובכך גרם לנוצרים רבים לנוס על נפשם ולהותיר מאחור את רכושם. אלפים רבים ברחו לעיר ארביל, בירת כורדיסטאן האוטונומית, וכך כנסיותיה הפכו במהרה למחנות פליטים. לאחר תבוסת המדינה האסלאמית, התאפשר לנוצרים מסוימים לשוב לבתיהם, בעוד שרבים אחרים נותרו בגולה. בעיר קרקוש, היישוב הנוצרי הגדול באזור, רק כמחצית מהתושבים שבו לבתיהם.

בעשורים האחרונים, מספרם של הנוצרים ממשיך לרדת בקצב מסחרר. בשנת 1951, שיעור הנוצרים בעיראק היה 6.4% ואילו עתה הוא מוערך בכ-0.5%. בימי סדאם מספר הנוצרים בעיראק עמד על בין 1 ל-2 מיליון מאמינים, ואילו עתה מדובר על כ-200,000.

האב הקדוש, נשיא עיראק והפטריארך הכשדי מסכימים פה אחד שלנוכחותה של הקהילה הנוצרית העתיקה של עיראק חשיבות מכרעת לגורלה של המדינה. אחת ממטרות הביקור של האפיפיור בעיראק היא לשכנע מהגרים נוצרים לשוב אליה, במידת היכולת.

אותות של תקווה

מספר ארגונים בינלאומיים מסייעים לקהילות הנוצריות בעיראק להישאר במדינה ולבנות מחדש את בתיהם וקהילותיהם. עשרות קהילות הפכו למרכזי סיוע לצרכים חומריים ורוחניים כאחת. הכנסייה מציעה הלוואות קטנות לעסקים, חבילות מזון למשפחות נזקקות, טיפול לפגועי נפש, שיעורי מקרא ואמונה לילדים ולמבוגרים.

לאחרונה, הפרלמנט העיראקי הכריז על חג המולד כיום חג לאומי ממלכתי ונעשים מאמצים להשיב רכוש נוצרי לבעליו החוקיים.