הבישוף רפיק נהרה: "עלינו לתת לפלסטינים סיבה לחיות"

ז'אן-שארל פוצולו

זמן קצר לפני קבלת הקהל השבועית ביום רביעי בבוקר, האפיפיור פרנציסקוס דיבר ארוכות עם הבישופים הלטיניים של האזורים הערביים שהתאספו ברומא לכבוד אסיפת המליאה שלהם, בנאום שנמסר להם.

האפיפיור פרנציסקוס הדגיש את הסיכונים בהתפשטות הסכסוך בין חמאס לישראל לכל האזור. פתרון שוויוני נחוץ כדי להימנע ממלחמה כרונית, אמר האפיפיור, שמצר על אובדן של אלפי חיי אדם, על הסבל העצום שנגרם לאוכלוסיות ועל התפשטות השנאה והטינה.

מצב כזה יכול רק לסלול את הדרך לטרגדיות חדשות. בפגישה עם פרנציסקסוס, נכח רפיק נהרה, בישוף העזר של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים והסגן הפטריארכלי של ישראל, מעיד על העייפות המתקדמת של הפלסטינים ברצועת עזה.

בישוף רפיק נהרה, כבר 10 חודשים, אנו עדים לסכסוך הארוך ביותר בתולדות ישראל. איך אנשים מרגישים על כך שהם צריכים לסבול כל כך הרבה אלימות?

ברור שכולם מאוד עייפים. בעזה אין לתאר את המצב ההומניטרי, עם כל כך הרבה הרס וכל כך הרבה אנשים שנאלצים לנוע על בסיס קבוע. גם בישראל יש הרבה סבל, מסיבות שונות. יש כמובן את משפחות החטופים שקשה להם מאוד, אבל גם את החיילים עצמם שנמצאים בעזה. הם סטודנטים, אבות ואחרים... אז גם להם זה מצב מאוד קשה. אבל מה שקשה במיוחד הוא החוסר באופק אחר.

החזון היחיד שאנו שומעים מרשויות שונות הוא מיגור חמאס. האם זו מטרה אמינה ברת השגה?

פשוט מאוד, לא. לא מהסיבה הבאה: גם אם כל לוחמי חמאס ימותו, אותה מציאות עלולה להיוולד מחדש בשם אחר. לכל אותם ילדים, ולכל אותם צעירים שעוברים תקופה קשה ביותר, יש הרבה שנאה בלב. באופן מציאותי, אתה צריך לתת לאנשים סיבה לחיות. כשאין סיבה לחיות, כשהם מרגישים שהכל כאב חסר טעם, כשהם איבדו את הוריהם, משפחתם, את ביתם, בתחושה שהכל לחינם. אנחנו מתכוננים לעתיד אפל. לכן אם המלחמה הזאת, לא תוביל לפתרון מציאותי שמתחשב בשאיפות של כולם, אם לא נגיע לפתרון הזה, זה מקרה אבוד.

פתרון שתי המדינות הועלה יותר מפעם אחד על ידי הכס הקדוש במשך זמן רב מאוד. ועכשיו אנחנו שומעים קצת יותר על זה. האם פתרון שתי המדינות הזה מתחיל להתקבל גם בישראל?

למען האמת, אני לא יודע איזה פתרון אחר יהיה אפשרי היום, עם כל מה שקרה. יש 5 מיליון פלסטינים, בלי לספור את אלה שנמצאים בישראל. אני מדבר על אלה בעזה ובשטחים הפלסטיניים. יש עדיין 5 מיליון פלסטינים. אבל מה הם? מהי הזהות שלהם? אנחנו לא יכולים להמשיך להשאיר את המצב של האנשים האלה בלימבו. הם צריכים להיות מסוגלים לחיות בכבוד, עם אוטונומיה כלכלית, מבנה משלהם, החופש להסתובב, ולהחליט על גורלם.

5 מיליון זה מספר גבוה מאוד. אני לא רואה שום פתרון אחר. גם היום לחיות ביחד, להגיד שתהיה מדינה דו-לאומית אחרי כל מה שקרה, עם חוסר האמון העצום שיש עכשיו, אחרי כל האלימות שהתרחשה עכשיו, עברה כמעט שנה מאז שהמלחמה התחילה עם כל האלימות הזו. איך הם יכולים לחיות יחד במדינה דו-לאומית? לכן הפתרון היחיד שנראה סביר כרגע הוא פתרון שתי המדינות. לאחר מכן, האנשים שנוגעים בדבר צריכים להחליט ביחד, על הפרטים.

אני מניח שאחרי שנה של סכסוך, ניתחת והרהרת על המלחמה הזאת מכל זווית. מהו המרכיב המהותי ביותר בסכסוך הזה?

אתה יודע, פצע פתוח שלא מטופל במשך שנים רק גדל. אז אי הרצון לפתור את הבעיה, גם אם יש לה מחיר כבד, כי יש מחיר שהצד הישראלי והצד הפלסטיני יצטרכו לשלם, ואם לא נמצא פתרון, הפצע יתגבר עוד יותר. תארו לעצמכם אם בדרך נס תיפסק האלימות מבלי שיימצא פתרון ל-5 מיליון הפלסטינים. זה יהיה לחיות בהכחשה.