ברכת האפיפיור ״לעיר ולעולם״ לרגל חג המולד
מאת תאדאוס ג'ונס
ביום ראשון נשא האפיפיור את ברכתו לחג המולד בפני המאמינים הרבים שנאספו בכיכר פטרוס הקדוש ושנהנו ממזג אוויר נאה לתקופה זו של השנה.
האל עמנו
טרם שהעניק את ״ברכת Urbi et Orbi״ (״לעיר ולעולם״), האפיפיור נשא בפני המאמינים את מסרו לחג המולד והדגיש את השמחה שהיום הזה מביא כאשר אנו ״מפנים את מבטנו לבית לחם״, היכן שה״אדון בא לעולם באורווה ומונח באבוס המיועד לבעלי חיים״, מכיוון שלא היה מקום במלון כשמרים עמדה ללדת. ״הָאוֹר הָאֲמִתִּי, הַמֵּאִיר לְכָל אָדָם, בָּא אֶל הָעוֹלָם.״, הוא נזכר בבשורה של היום.
האדון בא אלינו ״כילד חסר אונים... עני בין עניים״, דופק על ״דלת הלב על מנת למצוא חום ומחסה״.
הביטו באות שנתן לנו האלוהים
האפיפיור עודד את כולם להביט בתפילה במסר האמיתי של חג המולד ולהתעלות מעל השוני והרעש של התקופה הזו, שבה ההתמקדות יכולה להיות יותר בחגיגות ובמתנות, המקשיחים את ליבנו, במקום להתמקד באירוע הגדול של בן האלוהים שנולד עבורנו.
הולדת השלום
בצטטו את הקדוש ליאון הגדול, אמר האפיפיור ש״הולדת האדון היא הולדת השלום״. ישוע הוא באמת השלום שלנו, שלום שהעולם לא יכול לתת, כך ציין.
ללכת בעקבות ישוע פירושו לסלק את העוּלים שיכולים להכביד עלינו ולהפוך למכשולים, המשיך האפיפיור ואמר, וביניהם יכולים להיות חמדנות, גאווה, צמא לכוח, צביעות, בעיות של העבר שהיום ״מרחיקות אותנו מחסדי חג המולד״ ו״מונעות את הכניסה לנתיב השלום״. האפיפיור הלין על כך שהתוצאה של המציאות הזו היא ש״הרוחות הקפואות של המלחמה״ פוגעות באנושות גם בימינו.
עזרה ממשית לסבל
בהביטנו על העולם שלנו, האפיפיור קרא לכולם ״לראות את פניהם של אחינו ואחיותינו האוקראינים״ שחווים השנה חושך וקור, רבים רחוקים מהבית עקב עשרה חודשים של מלחמה מחרבת.
רעב לשלום
האפיפיור גינה את ה״רעב לשלום״ החמור ממנו סובלים כיום אזורים שונים בעולם, במה שהוא כינה ״מלחמת העולם השלישית״. הוא הזכיר את תושבי סוריה, שעדיין סובלים מסכסוך מתמשך שנעלם מהעין, ואת אלה החיים בארץ הקודש, בה התגברו מקרי האלימות ועלה מספר הקורבנות בחודשים האחרונים. הוא התפלל שבארץ זו שהייתה עדה להולדת האדון יתקיים דיאלוג מחודש ומאמצים לבניית אמון הדדי בין הישראלים והפלסטינים.
האפיפיור זכר את תושבי לבנון ועודד את הקהילה הבין-לאומית לתת למדינה יד במאבק ההישרדות שלה. ״יהי רצון ואור המשיח יאיר את אזור הסאהל״, כדי שדו-קיום שליו בין העמים ישוב להכות שורש באזור הסובל מסכסוכים. לאחר מכן התפלל האפיפיור להפסקת אש מתמשכת בתימן, לפיוס במיאנמר ובאיראן ולסיום כל שפיכות הדמים.
בהתייחסו לאמריקה, האפיפיור הזכיר במיוחד את תושבי האיטי, שסובלים מזה שנים רבות, והתפלל שהרשויות האזרחיות וכל האנשים בעלי הרצון הטוב ברחבי היבשת יפעלו יחדיו על מנת להתגבר על המתחים החברתיים והפוליטיים.
מזון לשלום
פרנציסקוס ביקש להזכיר את משמעות שמה של העיר בית לחם וקרא לנו לזכור את הילדים הסובלים כיום מרעב בשעה שכל כך הרבה אוכל מבוזבז ובמקום לטפל בכך, המשאבים מושקעים בנשק. האפיפיור ציין כיצד המלחמה באוקראינה החמירה את הרעב העולמי, במיוחד באפגניסטן ובקרן אפריקה, המתמודדות עם רעב נרחב. בדבריו קונן האב הקדוש על כך שהמלחמות יכולות להשתמש במזון כנשק על ידי כך שמקשים את החלוקה לאותם אנשים שכבר סובלים.
בהמשיכו את דבריו, קרא האפיפיור לסולידריות כאשר נזכר במובטלים ובעניים שחווים קושי בתקופה זו של משבר כלכלי.
סולידריות
כשם שישוע הגיע לעולם של אדישות ועוינות, אמר פרנציסקוס, שגם כיום אנחנו רואים את אותו הדבר באופן בו זרים ועניים מתמודדים עם דחייה. הוא קרא לכולם למצוא מקום בלב לעקורים ולפליטים ש״דופקים על דלתנו בחיפוש אחר קצת נחמה, חום ומזון״.
לבבות פתוחים
לסיכום, הסביר האפיפיור כיצד בית לחם ״מראה לנו את פשטות האלוהים, המתגלה לא לחכמים ולנבונים אלא לקטנים, לבעלי לב טהור ופתוח״. מי ייתן וגם אנו נזכה, כמו הרועים, ״להשתאות מהאירוע הבלתי נתפס בו האלוהים הופך לאדם למען ישועתנו״. אלוהים, מקור כל הטוב, עושה את עצמו עני בישוע ומבקש ״כצדקה את האנושות הענייה שלנו״.