מסר האפיפיור ליום השלום העולמי: יש אור אפילו באפלה
מאת פרנצ'סקה מרלו
״אין איש נושע לבדו. נלחמים יחדיו בקורונה. יוצאים יחדיו לנתיבי שלום״. בכותרת זו הציג האפיפיור פרנציסקוס את המסר שלו ליום השלום העולמי ה-56, הנערך מדי שנה ב-1 בינואר.
הישארו איתנים
מסר האב הקדוש, שפורסם ביום שישי, נפתח בציטוט מהאיגרת הראשונה של שאול השליח לתסלוניקים (ה: 1-2):
כך נזכר האפיפיור ששאול השליח עודד את הקהילה התסלוניקית להישאר איתנה. באותו אופן אמר, ״כאשר נראה שאירועים טרגיים מציפים את חיינו, אנו נקראים לשמור על ליבנו פתוח לתקווה ולביטחון באלוהים, המנכיח עצמו, מלווה אותנו ברוך, תומך בנו בעייפותנו ובעיקר, מנחה את דרכנו.״
אפלת הקורונה
יש אור אפילו בשעה האפלה ביותר, אומר האפיפיור פרנציסקוס, לפני שהמשיך את דבריו בהתייחסו למגפת הקורונה, כדוגמה: ״נראה שהמגיפה הפריעה אפילו לאזורים השלווים ביותר של עולמנו וחשפה צורות שונות של שבריריות.״
שלוש שנים לאחר מכן, הוא מדגיש, ״הגיע הזמן להטיל ספק, ללמוד, לצמוח ולאפשר לעצמנו להשתנות כיחידים וכקהילות״, מה שמזכיר לנו, כפי שעשה בעבר, ש״לעולם איננו יוצאים אותו הדבר מתקופות משבר: אנו יוצאים טוב יותר או גרוע יותר.״
הניסיון הזה גרם לנו להיות מודעים ביתר שאת לצורך של כולם, כולל עמים ולאומים, להחזיר את המילה ״ביחד״ למקום מרכזי בלקסיקון שלנו. רק שלום הנובע מאהבת אחים חסרת פניות תוכל לסייע בעדנו להתגבר על משברים אישיים, חברתיים ועולמיים.
מלחמות מעשה ידי אדם
האפיפיור פרנציסקוס ממשיך להדגיש שזה לא העידן שלאחר הקורונה שקיווינו או ציפינו לו. ״בדיוק ברגע שהעזנו לקוות שהשעות האפלות ביותר של מגפת הקורונה הסתיימו, אסון חדש ונורא פקד את האנושות״, אמר, וציין כי העולם היה עד למכה נוספת: מלחמה נוספת, ״מונעת על ידי החלטות אנושיות שבהן האשמה״.
האפיפיור פרנציסקוס מציין כי המלחמה באוקראינה ״גובה את חייהם של קורבנות תמימים וגורמת לחוסר ביטחון, לא רק בקרב אלו שנפגעו ישירות, אלא בצורה רחבה וחסרת הבחנה בכולם, גם עבור אלה שסובלים מהשפעותיה הנלוות אפילו במרחק אלפי קילומטרים – נביט במחסור בתבואה ומחירי הדלק״.
״המלחמה הזו״, הוא אומר, ״יחד עם כל שאר הסכסוכים ברחבי העולם, מייצגת נסיגה עבור האנושות כולה ולא רק עבור הצדדים המעורבים ישירות. אמנם נמצא חיסון לקורונה אך פתרונות מתאימים למלחמה עדיין לא נמצאו״.
אין איש נושע לבדו
״מה אם כן מתבקש מאיתנו?״ שואל האפיפיור, לאור כל הזמנים הקשים הללו: ״קודם כל, לתת ללבנו להשתנות מתוך חווית המשבר״.
למעשה, הוא מסביר: ״איננו יכולים עוד לחשוב אך ורק על לפלס את הדרך עבור האינטרסים האישיים או הלאומיים שלנו, (...) במקום זאת עלינו לחשוב במונחים של טובת הכלל״.
יחד עם זה, איננו יכולים להתעלם מעובדה בסיסית אחת, הוא ממשיך: ״משברים מוסריים, חברתיים, פוליטיים וכלכליים רבים שאנו חווים קשורים זה בזה, ומה שאנו רואים כבעיות מבודדות הם למעשה סיבות ותוצאות אחת של השניה״.
פרנציסקוס קרא בדבריו לכל מי שאחריות בידיו ולכל הגברים והנשים בעלי הרצון הטוב ״לשוב ולבחון את נושא הבטחת שירותי בריאות ציבוריים לכל״; ״לקדם פעולות למען השלום ולשים קץ לסכסוכים ולמלחמות שממשיכים לזרוע עוני ומוות״; ״לדאוג יחדיו לביתנו המשותף וליישם צעדים ברורים ויעילים למאבק בשינויי האקלים״; ״להילחם בנגיף אי השוויון ולהבטיח תזונה ותעסוקה בכבוד לכולם, לתמוך באלה שאינם מרוויחים אפילו שכר מינימום ומוצאים עצמם במצוקה רבה״.
מי ייתן ונעשה את השנה הזאת טובה לכל
לבסוף, האפיפיור פרנציסקוס מבקש שבשנה החדשה המתקרבת ״נצעד יחדיו, ונעריך את הלקחים שעל ההיסטוריה ללמד אותנו״.