האפיפיור במונגוליה: מי ייתן והדתות תטפחנה דיאלוג, הרמוניה ותקווה
מאת דבורה קסטלאנו לובוב
בבוקרו של יום ראשון, הוביל האפיפיור פרנציסקוס אירוע אקומני ובין-דתי בתיאטרון ה-הוּן המפורסם של מונגוליה, בעיר הבירה אולן בטאר. במפגש השתתפו נציגי השינטואיזם, הבודהיזם, האיסלאם, היהדות, ההינדואיזם, השמאניזם וזרמים נוצריים אחרים.
כמו כן נכחו באירוע משקיפים מטעם הממשלה ונציגי אוניברסיטאות. מטרת המפגש הוא קידום דו-קיום בשלום, וזהו גולת הכותרת של ביקור האפיפיור במונגוליה, שמתקיים בין ה-31 באוגוסט ל-4 בספטמבר.
זהו הביקור אפוסטולי הבינ״ל ה-43 של האב הקדוש וזוהי המדינה ה-61 שבה ביקר מאז תחילת כהונתו כאפיפיור. כבר האפיפיור יוחנן פאולוס השני השתוקק לבקר במדינה, אך לא צלח לעשות זאת, ולכן ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס במונגוליה מהווה ביקור ראשון של אפיפיור במדינה.
ביקור זה של פרנציסקוס במדינה השוכנת באסיה ואשר גובלת ברוסיה ובסין באה כדי להראות את קרבתו לכ-1,500 המאמינים הקתולים במדינה, ש-90% מהם חיים בבירת המדינה. אולם ביקור זה, כמו כל אלה שהתקיימו מאז סוף פברואר 2022, נערך על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה.
לב ליבו של מסר האפיפיור באירוע הבין-דתי והאקומני שהתקיים היום, היה שתקווה אפשרית ושלהרמוניה בין הדתות יש את הכוח להניב פירות רבים. הוא גם הזהיר מפני עיוותים של הדת, בדרכים הגורמות לשערורייה, אלימות או דיכוי.
מורשת של חוכמה
באופן מיוחד, האפיפיור שיבח את מורשת החוכמה של מונגוליה שדתותיה השונות עזרו ליצור, וציין שהוא ״יגביל את עצמו״ בדבריו לעשרה היבטים.
האפיפיור החל בהזכירו את ה-״יחס הבריא למסורת״, למרות פיתויי הצרכנות, ושיבח את הכבוד לקשישים ולדורות הקודמים, והדגיש ״עד כמה אנו זקוקים היום לברית בין-דורית בין זקנים לצעירים!״
האפיפיור פרנציסקוס שיבח את הדאגה המונגולית לסביבה, על כך אמר שזו ״צורך חשוב ודחוף״; ערך השקט והחיים הפנימיים, ״כתרופה רוחנית לכל כך הרבה תחלואים בעולם של היום״; ״חסכנות בריאה״; ״ערך האירוח״; ״היכולת להתנגד להיקשרות לדברים חומריים״; ״הסולידריות שנולדה מתרבות של קשרים בין אישיים״; וכן, ״כבוד לפשטות״.
מורשת זו, אמר האפיפיור, מקדמת ״סוג של פרגמטיות קיומית השואפת בעקשנות להשיג את טובתם של יחידים ושל הקהילה״, בעודו מצביע על כך כי מאפיינים אלה מעשירים את העולם.
אחריות גדולה של המאמינים
האפיפיור המשיך והדגיש את האחריות הגדולה של מאמיני הדתות לקידום שלום והרמוניה.
״האנושות המפויסת והמשגשגת שאנו, כמאמיני הדתות השונות, מבקשים לקדם״, אמר, סימלה הוא ההרמוניה, ה-׳ביחד׳ והפתיחות אל הטרנסצנדנטי״, שלטענתו, ״מעוררת מחויבות לצדק ולשלום.״, המעוגנת ביחסם של דתיים לאלוהי.
״במובן זה, אחים ואחיות יקרים, אנו חולקים אחריות גדולה, במיוחד בתקופה זו של ההיסטוריה, שכן אנו נקראים להעיד על התורות עליהן אנו מצהירים באופן בו אנו חיים; אסור לנו לסתור אותן ובכך להפוך למכשול״.
״אם כך לא יכול להיות ערבוב״, התעקש האפיפיור, ״בין אמונות דתיות ואלימות, בין קדושה ודיכוי, בין מסורות דתיות ופילוג״.
האב הקדוש נזכר באופן מיוחד בקהילות הבודהיסטיות והביע את תקוותו שסבל העבר ״יעניק את הכוח הדרוש כדי להפוך פצעים אפלים למקורות של אור, אלימות חסרת היגיון לחוכמת חיים, ורוע הרסני לבניית הטוב״.
יהי רצון שהחוויות הללו, ציין האפיפיור פרנציסקוס, יגרמו לכל המאמינים המחויבים לרוחניות ולתורתם בהתאמה, להיות ״מוכנים תמיד״ להציע ״את היופי של התורות הללו לאלה שאנו פוגשים מדי יום כחברים וכבני לוויה במסענו״.
האב הקדוש הזכיר למוסדות הדת של מונגוליה את תפקידם החשוב בקידום טובת הכלל.
״שכן בחברה פלורליסטית המחויבת לערכים דמוקרטיים, כמו שמונגוליה היא, לכל מוסד דתי, המוכר כהלכה על ידי הרשויות האזרחיות, מוטלת החובה, ובעיקר הזכות, להביע באופן חופשי את מה שהוא ומה שהוא מאמין בו, באופן שמכבד את מצפונו של הזולת ותוך ראיית טובת הכלל״.
חשיבות הדיאלוג, כבוד
האפיפיור הרגיע את הנוכחים שהכנסייה הקתולית רוצה ללכת בנתיב זה של עבודה משותפת, מתוך אמונה איתנה בחשיבותו של דיאלוג אקומני, בין-דתי ותרבותי. ״האמונה שלה מבוססת על הדיאלוג הנצחי בין אלוהים שנהיה בשר בדמותו של ישוע המשיח והאנושות.״, כך אמר.
הכנסייה, ציין, ״מציעה את האוצר שקיבלה לכל אדם ותרבות, ברוח של פתיחות ובהתחשבות במה שיש למסורות הדתיות האחרות להציע״.
״דיאלוג, למעשה, אינו מנוגד להכרזת האמונה: הוא אינו מטשטש את ההבדלים, אלא עוזר לנו להבין אותם, לשמר אותם בייחודם ולדון בהם בגלוי למען העשרה הדדית.
בדרך זו, נוכל לגלות באנושות המשותפת שלנו, המבורכת מידי שמיים, את המפתח למסעו על פני האדמה הזו.
התקווה אפשרית
האפיפיור הכיר בתפקידן של הדתות בקידום כבוד האדם, וכדי לעשות זאת יש לצעוד זו לצד זו.
״בעולם מוכה מעימותים וממחלוקות, זה עשוי להיראות אוטופי, אך ההתחייבויות הגדולות ביותר נסתרות וכמעט בלתי מורגשות מלכתחילה״, אמר האפיפיור.
הוא קרא לתמיכה הדדית מלאת תפילה בין מאמיני הדתות כדי שהמאמצים המשותפים שלהם לקדם דיאלוג ולבנות עולם טוב יותר ״לא יהיו לשווא״.
על ידי תפילה משותפת למרומים, הזמין האפיפיור, ״הבה נטפח תקווה״.
מי ייתן ומחווה זו, סיכם האפיפיור פרנציסקוס, ״תהא עדות פשוטה ואמינה לדתיוּת שלנו, להליכתנו יחדיו בעיניים נשואות מעלה, לחיים מלאי הרמוניה בעולם הזה, כעולי רגל שנקראו לשמר את ביתנו פתוח לכל בני האדם.״
