האפיפיור בחג השבועות: אנחנו לא לבד, אלא נתמכים ומועצמים על ידי רוח הקודש
מאת דבורה קסטלאנו לובוב
גם בזמנים המאתגרים ביותר או במהלך מאבקי היום-יום, רוח הקודש ומתנותיה מאפשרת לנו להתמיד...
האפיפיור פרנציסקוס נתן את התזכורת המנחמת הזו בזמן הדרשה שלו לכבוד חג הפנטקוסט ביום ראשון בוותיקן, המציין את סופו של זמן הפסחא.
במהלך חגיגת האוכריסטיה בבזיליקת פטרוס הקדוש, האפיפיור שאב את ההשראה מסיפור חג הפנטקוסט בספר מעשי השליחים, שבו האפיפיור ציין, מראה את פעולתה של רוח הקודש בכנסייה, גם בנו ווגם בשליחות, באמצעות מאפיינים של עוצמה ועדינות.
האפיפיור זכר כיצד רוח הקודש ירדה על השליחים ונשארה לצידם, בתור המנחם "שהפך את ליבם והחדיר בהם את האומץ שליווה ודחף אותם להעביר לאחרים את החוויה שלהם מישוע ואת התקווה שהניעה אותם.
'גם אנו נשלחים'
זה, ציין האפיפיור, נכון גם לגבי כולנו שקיבלו את רוח הקודש בטבילה ובחתימת רוח הקודש.
"מה"חדר העליון" של הבזיליקה הזו, כמו השליחים, גם אנחנו, התעקש האפיפיור, "נשלחים להכריז את הבשורה לכולם."
"מה"חדר העליון" של הבזיליקה הזו, כמו השליחים, גם אנו נשלחים להכריז את הבשורה לכולם."
עלינו לעשות זאת, אמר, ללא "יוהרה, כפייה או בחשיבת יתר", אלא "באנרגיה הנולדת מהנאמנות לאמת שהרוח מלמדת את ליבנו וגורמת לה לגדול בתוכנו".
להכריז ללא הפסקה את השלום, הסליחה, והחיים
כתוצאה מכך, הציע האפיפיור פרנציסקוס, "אנחנו לא מוותרים, אלא מדברים ללא הפסקה על שלום למי שחפץ במלחמה, מדברים על סליחה למי שמחפש נקמה, מדברים על קבלת פנים וסולידריות לאלה שסוגרים את הדלת ובונים מחסום, מדברים על חיים לאלה שבוחרים במוות, לדבר על כבוד לאלה שאוהבים להשפיל, להעליב ולדחות, ולדבר על נאמנות לאלה שניתקו כל קשר".
הוא המחיש כמה עוצמתית הרוח שפועלת בתוכנו, הוא הזהיר "שללא כוח כזה, לעולם לא נוכל להביס את הרוע בכוחות עצמנו, ולא להתגבר על הרצונות של הבשר", שגונבים בקלות רבה את החופש שלנו.
האפיפיור הציע שעלינו להיכנע לרוח הקודש, ולא לעולם.
עוזר ומעורר בנו השראה
"רוח הקודש, אם נאפשר לה", הבטיח האפיפיור, "תעורר, תעזור ותתמוך בנו" במאמץ הזה, כך "שברגעי המאבק שלנו יכולים להפוך לאירועים של גדילה, משברים בריאים שמהם נוכל לצאת טוב יותר, חזקים יותר, ומסוגלים לאהוב את האחרים בחופשיות גדולה יותר."
גם ישוע, הוא הזכיר, מראה לנו את זה כאשר הונחה על ידי הרוח לסגת למשך 40 יום במדבר ושם עמד בפיתויי, בזמן שבו גדלה אנושיותו, הוא התחזק והתכונן לשליחות שלו.
האפיפיור גם הרהר על עדינותה של הרוח, שהבחין שבה, אנו רואים לעתים קרובות את דרך פעולתו של אלוהים בכתבי הקודש, וציין שכמו כן הכרזתנו צריכה להיות "עדינה ומסבירת פנים לכל, תוך מאמץ לעודד ולחזק, בכל מקום שבו אנו יכולים להיות, המקרבת גברים ונשים בעלי אופי טוב, בענווה ובעדינות", בדיוק כפי שעשה ישוע.
להרים את מבטנו
האפיפיור זיהה את השביל המפותל והתלול לעבר השלום, האחווה והסולידריות, אך הבטיח "שאנחנו לא לבד", ושבעזרת רוח הקודש ומתנותיה, נוכל לצעוד יחד ולהפוך את הדרך הזו ליותר מזמינה עבור אחרים.
עם רגש זה, האפיפיור פרנציסקוס סיים והזמין את כולנו לחדש את אמונתנו בנוכחותה של רוח הקודש, שנמצאת לצידנו ומנחמת אותנו, "להאיר את דעתנו, למלא את ליבנו בחסד, להנחות את צעדינו ולהעניק שלום לעולם שלנו".
