האפיפיור: צעירים לא צריכים אותנו. הם צריכים את אלוהים!

מאת דבורה קסטלאנו לובוב

"הצעירים לא צריכים אותנו, הם צריכים את אלוהים!" הדגיש האפיפיור פרנציסקוס בפני המשתתפים במפגש ה-18 של הקהילות של יוסף הקדוש ביום שני בוותיקן.

בנאום בפני הקהילה הדתית שהוקמה על ידי ג'וזף מרלו הקדוש ב-1878, הזכיר האפיפיור: "כפי שאתה יודע, גם למשפחתי יש שורשים באסטי".

"אנחנו חולקים מקורות משותפים מאותו מחוז בפיימונטה, שהביאה לעולם את המייסד שלך, סנט ג'וזף מרלו", הוא הזכיר.

כשזוכרים את נושא הפרק שלהם הוא המשפט של שאול הקדוש לטימותיאוס: "עַל כֵּן אֲנִי מַזְכִּירְךָ לְעוֹרֵר אֶת מַתְּנַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הָעָנְקָה לְךָ" (השנייה אל טימותיאוס 1:6), האפיפיור אמר "שאלה מילים תובעניות".

בהם, הוא הרהר, אתם "מכירים בעצמכם כמרווחים של מתנה", דהיינו, "קדושת מייסדכם", "ומתחייבים לאחריות הנלוות לכך, לשמור ולהפרות את הכישרונות שהתקבלו מהצבת שירותם לאחרים היום".

יוסף הקדוש, שומר המשפחה הקדושה

שתי גישות האלו של הכרת תודה ואחריות, אמר האפיפיור, משתקפות היטב בדמותו של יוסף הקדוש, "השומר של המשפחה הקדושה", והאפיפיור הדגיש שהוא, "מודל שמעורר השראה, ומעתיר בעד הקהילה שלכם."

בהתבוננות בקדוש האהוב, האפיפיור הזכיר להם שהוא מחזיק פסל של יוסף הקדוש הישן בחדרו.

"אחד הדברים הבולטים באישה הקדוש של מרים היא האמונה הנדיבה שבה קיבל את פניו של אלוהים לביתו ולחייו בניגוד לכל הציפיות",  התפעל האפיפיור, "הוא הציג את עצמו כילד של אישה שברירית, וחסרת כל אפשרות לטעון טענות".

תוך כדי שהוא מהרהר על זה, האפיפיור הפציר בכל אחד מהם להשריש את חיי אמונתם ואת הקדשתם הדתית "בהוויה היומיומית עם ישוע."

"שרשו את חיי האמונה וההתקדשות הדתית שלכם בהוויה היומיומית עם ישוע."

האפיפיור מקבל את פניהם של אובלט של יוסף הקדוש

מקיים אותנו בתוך השבריריות שלנו

האפיפיור שהכריז על שנת יוסף הקדוש ציין, " שבעיקר היא תעסוק באיך הגיב יוסף הקדוש למתנה העצומה שבן האלוהים שהפך לאדם נמצא בביתו: בכך שהיה איתו, הקשיב לו, דיבור אליו וחלק איתו את חיי היומיום."

כל אחד מאיתנו עם השבריריות שלו, הודה האפיפיור פרנציסקוס, לא יכול להתקיים בלי האדון שיקיים אותו.

לכן, הוא עודד אותם תמיד לטפח חיים טובים של תפילה, באמצעות השתתפות בסקרמנטים, הקשבה ומדיטציה בדבר אלוהים, ובהשתחוויה בפני גוף המשיח, הן באופן אישי והן באופן קהילתי.

כשהוא קרא לאלה שנמצאים לפניו להרהר על החטאים שלהם, האפיפיור הציע שכולנו צריכים להישאר קרובים לאדון, כדי שברגע שאנחנו מחליקים לחטא, נוכל לדבוק בו ולהישאר עם הראש מעל המים.

תפילתם וקרבתם לאלוהים, עודד האפיפיור, "ישקפו בצורה חיובית על השליחות שלכם, במיוחד על השליחות שמאפיינת אתכם כשליחי הצעירים."

צעירים זקוקים לאלוהים

"הצעירים לא צריכים אותנו; הם צריכים את אלוהים!" האפיפיור פרנציסקוס הדגיש, "שככל שאנו חיים יותר בנוכחותו, כך אנו מסוגלים לעזור להם להיתקל בו."

לצעירים, הזכיר האפיפיור, יש פוטנציאל גדול לטוב, "ורק מחכים לפרוח ולהניב פרי אם הם נתמכים ומלווים בידי מדריכים חכמים, סבלניים ונדיבים."

"צעירים לא צריכים אותנו; הם צריכים את אלוהים! ככל שאנו חיים יותר בנוכחותו, כך אנו מסוגלים לעזור להם להיתקל בו."

אמנם זו "משימה גדולה שדורשת הרבה עבודה", אבל הוא אמר שבמיוחד בתקופתנו היא נשארת "חובה".

האפיפיור פרנציסקוס סיים בהכרת תודה לקהילות של יוסף הקדוש על שירותם ונדיבותם לכנסייה ולחברה.