האפיפיור בקבלת הקהל: מי ייתן ונהיה עדים ל"שמחת הבשורה" שתביא שלום ותקווה

מאת תאדאוס ג'ונס

בהמשך לסדרת הקטכיזם שלו על רוח הקודש בחיי הכנסייה, האפיפיור פרנציסקוס מיקד את הרהורים שלו השבוע במתנת השמחה הרוחנית, אחד מהפירות של רוח הקודש.

האפיפיור הבחין שבניגוד לשמחה העולמית שחולפת, הרוח מעניקה לנו שמחה עמוקה ומתמשכת שנולדה מנוכחותו של האדון בלב שלנו ומעוררת בנו השראה לחלוק את השמחה הזאת עם האחרים.

חסד וחירות

האפיפיור הסביר כיצד פירות הרוח הם תוצאה משיתוף הפעולה שלנו בין חסד וחירות, שכן הם מבטאים את היצירתיות של כל אדם שבו "אמונה פועלת באמצעות אהבה" בדרכים ייחודיות ומשמחות.

בעוד שלכולנו יש מתנות מיוחדות, כולנו ללא הבדל, ציין האפיפיור, חייבים להיות תמיד "מוכנים לתת למען האחרים, להיות סבלניים, ועובדים צנועים למען השלום."

שמחה, פרי הרוח

השמחה שהיא פרי הרוח מעניקה לנו תחושה של מלאות והגשמה, שגורמת לאדם לייחל שהיא תימשך לנצח, הסביר האפיפיור.

הוא הזכיר את מילותיו של אוגוסטינוס הקדוש לאלוהים: "אתה יצרת אותנו לעצמך, ולבנו חסר מנוחה עד שהוא נח בך."

שמחה משותפת שמתרבה

"שמחת הבשורה, שלא כמו כל שמחה אחרת, יכולה להתחדש בכל יום ולהיות מדבקת", המשיך האפיפיור ואמר, ובזכות המפגש המתמשך הזה עם אהבת האל, "שפורחת לידידות מעשירה, אנו משוחררים מהצרות והקליטה העצמית שלנו."

זה המקום שבו אנו מוצאים את "המקור וההשראה של כל מאמצינו להפצת הבשורה", שכן זה טבעי שאנו מקבלים השראה לחלוק את השמחה הזו עם אחרים.

השמחה שהיא פרי הרוח אינה דועכת והיא "מתרבה כשחולקים אותה עם אחרים."

הקדוש של השמחה, פיליפ נרי

לסיכום, האפיפיור הזכיר את עדותו של פיליפ נרי הקדוש שחי ברומא לפני חמש מאות שנה ונודע כ"קדוש של השמחה."

האפיפיור הזכיר כיצד נהג לומר לילדים העניים והנטושים: "ילדי, היו עליזים; אני לא רוצה נקיפות מצפון או מלנכוליה; די לי שלא תחטאו."

השמחה שלו הייתה פרי הרוח, ציין האפיפיור, והוא הפך ל"מבשר אמיתי באמצעות שמחה."

שמחת הבשורה

המילה "בשורה" פירושה בשורות משמחות, הזכיר האפיפיור, והוא עודד את כולם לקחת ללב את תביעתו של פאולוס הקדוש למאמינים בכנסיית פיליפי, "שמחו באדון בכל עת. אומר שוב, שמחו. תשמח! נועם הליכותיכם יודע נא לכל אדם. האדון קרוב. (פיליפים ד:4-5).