האפיפיור במלכת השמיים: הרוח משחררת אותנו מהפחד ומאפשרת לנו להרגיש את אהבת האלוהים

בחג השבועות מזמין האפיפיור פרנציסקוס את הנוצרים לגרש את הפחד ולהחיות את להבתה של אהבת האלוהים.

מאת לינדה בורדוני

״היום, חג השבועות, הבשורה לוקחת אותנו לחדר העליון, שם מצאו השליחים מסתור לאחר מותו של ישוע״, אמר האפיפיור פרנציסקוס בברכו את העולים לרגל והמאמינים שבכיכר פטרוס הקדוש.

האפיפיור נזכר כיצד ישוע הקם לתחייה בא אל התלמידים שהיו במצב של פחד וייסורים.

״בנפחו עליהם״, הוסיף האפיפיור, אומר להם ישוע: ״קַבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ״.

מתנת הרוח

בעזרת מתנת הרוח, הסביר האב הקדוש, רצה ישוע לשחרר את התלמידים מפחד כדי שיוכלו ״לצאת ולהיות עדים וכרוזים של הבשורה״.

בהתייחסו לקטע הבשורה על פי יוחנן, הנקרא היום בכנסייה, הסביר פרנציסקוס שהתלמידים סגרו את הדלתות ״מפחד״. הם היו המומים ממותו של ישוע ותקוותיהם נגוזו. כך, המשיך האפיפיור, ״הם סגרו את עצמם בפנים״.

״באיזו תדירות גם אנחנו מסתגרים בעצמנו?״ הוא שאל, בגלל מצב קשה, או בעיה אישית, או בגלל ״סבל אותו אנו חווים או רוע שאנו נושמים סביבנו״, אנו מסתכנים להתדרדר לחוסר תקווה ולחוסר באומץ להמשיך הלאה.

״כמו התלמידים, אנו מסתגרים בפנים, מתבצרים במבוך הדאגות.״

״הסתגרות״ זו, אמר האפיפיור, מתרחשת כאשר, במצבים הקשים ביותר, אנו מאפשרים לפחד לנצח.

כתגובה, ״דלתות הלב נסגרות, כמו בשעה שיש אזעקה בתוך בניין״, ציין.

בהרהרו כיצד הפחד מאי-היכולת להתמודד, מהצורך להתמודד עם קשיים לבדנו, מלסבול אכזבות ומקבלת החלטות שגויות חוסם ומשתק אותנו. האפיפיור ציין שהדבר גם מבודד אותנו.

״חישבו על הפחד מהאחרים, מהזרים, שהם שונים, שחושבים בדרך אחרת. ויכול להיות שאפילו פחד מאלוהים: שהוא יעניש אותי, שהוא יכעס עלי... אם ניתן מקום לפחדי השווא האלה, הדלתות נסגרות: אלה של הלב, של החברה, ואפילו הדלתות של הכנסייה!״ הוא אמר.

״במקום שיש פחד, יש הסתגרות. וזה לא עובד״.

המזור של הקם לתחייה

בהמשיכו את דבריו, הרגיע פרנציסקוס את הנוכחים באומרו ש״הבשורה מציעה לנו את המזור של הקם לתחייה: רוח הקודש״.

״היא משחררת אותנו מכלא הפחד״, אמר האפיפיור, והסביר כי חג השבועות שאנו חוגגים היום מראה כיצד, שהשליחים ״כשהם מקבלים את הרוח, יוצאים מהחדר העליון ויוצאים לעולם כדי לסלוח על חטאים ולהפיץ את הבשורה הטובה״.

״בזכותו, הפחדים מובסים ודלתות נפתחות.״

הרוח גורמת לנו להרגיש בקרבת האלוהים

הרוח, המשיך האפיפיור, היא זו שגורמת לנו להרגיש את קרבת האלוהים.

״אהבתו מגרשת את הפחד, מאירה את הדרך, מנחמת, ומחזקת בשעת מצוקה״, אמר.

האפיפיור סיכם בבקשו מהנוכחים לקרוא לרוח הקודש ״למעננו, למען הכנסייה ולמען העולם כולו: תנו לשבועות חדש לגרש את הפחדים התוקפים אותנו ולהחיות את להבתה של אהבת האלוהים״.

28 מאי 2023, 16:09

המזמור "רוני מלכת שמים" הוא אחד מהמזמורים המסורתיים המוקדשים למרים, האחרים הם "אם הגואל", "שלום לך מלכת שמיים" ו-"שלום עליך מלכה".

בשנת 1742, האפיפיור בנדיקטוס הארבעה-עשר החליף את תפילת המלאך בתפילה זו במהלך תקופת הפסחא, מיום א' של חג הפסחא ועד לתום חג השבועות. התפילה נאמרת בעמידה, כאות לנצחונו של המשיח על המוות.

בדומה לתפילת המלאך, התפילה נאמרת שלוש פעמים ביום, בזריחה, בצהרי היום ובשקיעה, כדי להקדיש את היום כולו לאלוהים ולמרים הבתולה המבורכת.

על פי המסורת, המזמור נכתב במהלך המאה ה-6 לספירה. התיעוד הראשון שלו במקורות הכתובים מתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-13, כשהוא צורף לסדר התפילה הפרנציסקני. המזמור מורכב מארבע שורות קצרות שנגמרות ב-"הללויה". במזמור, קהל המאמינים פונה למרים, מלכת השמיים, כדי לשמוח עמה בתחיית המשיח.

במהלך תפילת "רוני מלכת שמים" ביום ב' של חג הפסחא ב-2015, האפיפיור פרנציסקוס דיבר על הרגשות הרוחניים שמלווים את המאמינים בעת אמירת המזמור למרים:

"בתפילה הזו, באמצעות ה-'הללויה', אנו פונים למרים ומזמינים אותה לשמוח מכיוון שמי שהיא נשאה ברחמה קם לתחייה כפי שאמר, ואנו מפקידים את עצמנו בידי תפילתה בעדנו. למעשה, שמחתנו היא השתקפות של שמחתה של מרים, שכן היא זו ששמרה וממשיכה לשמור יחד עם המאמינים את המאורעות של חיי ישוע. נאמר, אם כן, את התפילה הזו כילדים ששמחים מכיוון שאמם שמחה."

תפילת המלאך/'רוני מלכת שמים' האחרונה

קרא הכול >