האפיפיור בתפילת המלאך: השתוקקו להיות קולות אמינים המעידים על בואו של ישוע
מאת לינדה בורדוני
לוקח השראה מהבשורה מיום ראשון השני בזמן הציפייה, האפיפיור פרנציסקוס הפנה תשומת לב לדמותו של יוחנן המטביל ותיאר אותו כ"קולו של אחד הבוכה במדבר."
בתפילת המלאך, האפיפיור הרהר על הדימויים הסותרים לכאורה על "הקול: הכוונה בלדבר" ו"המדבר", המדבר הוא מקום שומם שבו אתה לא מתקשר."
"הם מחוברים יחד ביוחנן המטביל," הוא אמר, והסביר את המשמעות של המדבר בהטפות השליח.
מהמקום שלו קרוב לנהר הירדן, באופן סימבולי קרוב למקום שממנו אנשיו נכנסו לארץ המובטחת לפני מאות שנים, המדבר שממנו יוחנן המטביל מטיף הוא מקום של שתיקה וחיוניות "שבו מישהו לא יכול להרשות לעצמו להתעכב על דברים חסרי תועלת אלא להתרכז במה שחיוני כדי לחיות."
האפיפור פרנציסקוס אמר, זו, "תזכורת שתמיד רלוונטית: כדי להמשיך במסע החיים, אנחנו צריכים להיות מופשטים מה"עוד", מכיוון שלחיות טוב לא אומר להיות מלא בדברים חסרי תועלת, אלא להיות משוחררים מהעודף, כדי לחפור עמוק יותר בעצמנו כדי לאחוז במה שבאמת חשוב בפני ה'."
" החזיקו במה שבאמת חשוב בפני ה'."
שתיקה ופיכחות, האפיפיור הוסיף, בין אם זה במילים, השימוש ברכוש חומרי, או שימוש במדיה, צריך להיות מרכיב אינטגרלי בחיים של נוצרי.
הקול של האותנטיות
בהתמקדות על הדימוי השני – הקול – האפיפיור פרנציסקוס הדגיש את הקשר שלו לשתיקה, "מכיוון שזה מבטא את מה שמתבגר בפנים, מההקשבה למה שהרוח מציעה".
" אם מישהו לא יודע איך להיות בשקט, לא סביר שיהיה לו משהו טוב להגיד: ככל שהשתיקה קשובה יותר, המילה חזקה יותר," הוא אמר.
איזה מקום יש לשתיקה בחיי?
לסיום, האפיפיור הציע שנשאל את עצמנו: "איזה מקום יש לשתיקה בחיי?"
"האם זו שתיקה ריקה או מעיקה? או שזה מקום להקשבה, לתפילה, לשמירה על ליבי? האם חיי פיכחים או מלאים בדברים חסרי תועלת?" הוא אמר.
גם אם זה אומר ללכת נגד הזרם, הוא סיכם, "הבה ונעריך את השתיקה, הפיכחות וההקשבה."
"מי יתן ומרים, הבתולה של השתיקה, תעזור לנו לאהוב את המדבר בכדי להיות קולות אמינים המעידים על בנה אשר יבוא."
