האפיפיור בתפילת המלאך: אמונה היא אינה נכונה אם היא מבוססת על הדעות הקדומות שלנו
מאת דווין ווטקינס
האפיפיור פרנציסקוס התפלל את תפילת המלאך ביום ראשון יחד עם המאמינים בכיכר פטרוס הקדוש, והרהר בבשורת היום (יוחנן ו:41-51).
לקראת תפילת המלאך, האפיפיור ציין כי בני דורו של ישוע סירבו להאמין לדבריו שהוא "ירד מהשמיים".
מכיוון שהם הכירו את אביו ואמו, כמו כן גם את מקצועו כנגר, הם הטילו ספק בכך שאלוהים יכול להתגלות בצורה כל כך מוכרת ורגילה.
"הם היו חסומים באמונתם", אמר האפיפיור, "על ידי ההנחה והדעה המוקדמת שלהם לגבי מוצאו הצנוע, ולכן, אין להם מה ללמוד ממנו".
לב קשה מונע צמיחה רוחנית
האפיפיור פרנציסקוס ציין את חומרת הנזק שנגרמת מדעות קדומות ולב סגור לצמיחה רוחנית של אדם.
הוא אמר שבני דורו של ישוע, כפי שמסופר בבשורה של יוחנן, קיימו את החוק, התפללו וצמו, והוסיפו שהם ביצעו את המנהגים האלו רק כדי לחפש אישור למה שהם כבר חשבו.
"זה בא לידי ביטוי בעבודה שהם אפילו לא טורחים לשאול מה ההסבר מישוע", אמר האפיפיור. "הם הגבילו את עצמם לשיח של שביעות רצון בינם לבין עצמם כנגד ישוע, כאילו כדי להרגיע אחד את השני במה שהם משוכנעים, כשהם מסתגרים במעין מבצר בלתי חדיר."
ליבם הקשה והדעות הקדומות שלהם, אמר האפיפיור, מונעים מהם להאמין בבנו של אלוהים.
אמונה ותפילה אמיתית פותחות את הלב, לא סוגרות אותו
האפיפיור המשיך והזהיר שאותה הסתגרות יכולה לקרות לנו כאשר אנחנו מתפללים רק כדי למצוא אישור להרשעות ולשיפוטים שלנו.
"אמונה ותפילה אמיתית פותחת את התודעה ואת הלב; היא לא סוגרת אותם", הוא אמר. "כשאתה מוצא אדם שסגור בתודעה ובתפילה, זה אומר שהאמונה והתפילה שלו לא נכונות."
האפיפיור פרנציסקוס סיים את הרהוריו בתפילת המלאך בכך שהזמין את הנוכחים לשאול את עצמם אם אנחנו מסוגלים באמת להיות בדממה לפני האדון ולקבל את קולו בברכה.
"מי ייתן ומרים תעזור לנו להקשיב באמונה לקול האדון ולעשות את רצונו באומץ".
